שיטות העבודה

שיטת העבודה פותחה ביחידות הסקרים במכון דש"א, בהמשך לעבודתו של איתן גידליזון "הליך לניתוח והערכה של משאבי טבע ונוף למטרות תכנון שימושי קרקע בשטחים הפתוחים" (1988).

העבודה מתבצעת באופן שיטתית ומבוקר ככל הניתן. ישנו דגש רב על הפרדה ברורה בין שכבות של מצאי, ובין הערכה ופרשנות המיועדות לתכנון. כך, ניתן להשתמש ולבקר כל אחת משכבות אלה בנפרד.

הליך הסקר מתבצע במספר רמות מרחביות: מסקר ארצי ראשוני של יחידות נוף, דרך סקרים אזוריים (שהם תחום ההתמחות העיקרי של היחידה) ועד לסקרים פרטניים שנועדו לגבש דרכי ניהול לשטחים ספציפיים מצומצמים יותר. נערכו גם עבודות העוסקות בבתי גידול ספציפיים בפרישה רחבה - הכורכרים הדרומיים וחולות מישור החוף.

מדי שנה נערכים מספר סקרים. העדיפויות לביצוע הסקרים נקבעות על-פי הערכת לחצי הפיתוח במערכת תכנון השטחים הפתוחים, יחד עם האילוצים התקציביים, שמגבילים את הרחבת פעילות היחידה. ככלל המגמה היא להרחיב את הפעילות ולהכין סקרי רקע שיכללו בשלב ראשון את כל השטח המיושב בצפיפות במדינת ישראל - מצפון הנגב ועד לגבול לבנון.

עד כה התרכזו הסקרים באזורים מרכזיים, כמו מישור החוף והשפלה, וב"יציאות" לעבר הפריפריה. למשל: סקרים רחבי היקף נערך באזורי הכינרת בצפון והערבה בדרום.