מכון דשא מכון דשא - דמותה של ארץ
סקר נהר הירדן וסביבותיו - מנהריים עד נחל בזק
ינואר,2012

תאריך הפקה
ינואר 2012 – טבת התשע"ב

 
קנ"מ עריכת הסקר
1:10,000

גבולות הסקר

גבולות הסקר נקבעו עפ"י גבולות תכנית האב לירדן הדרומי.

בצפון: צומת מנחמיה.

במערב: כביש 90.

במזרח: שלב א' – כביש המערכת. שלב ב' – ערוץ נהר הירדן.

בדרום: גדר ההפרדה בין ישראל לרשות הפלסטינית מהירדן ועד למעבר הבקעה, לאורך נחל בזק.


 
רקע ומטרות העבודה

רקע:

אזור הירדן הדרומי ועמק בית שאן עברו במהלך עשרות השנים האחרונות תהליכי פיתוח מואצים שהתבטאו בהקמת יישובים לאורך הירדן ובעמק בית שאן, סלילת כבישים, הקמת מפעלים והפיכת שטחים טבעיים לשטחים חקלאיים. תהליכים אלו מלווים בתפיסת מי נהר הירדן ומי המעיינות לטובת צריכה ביתית, השקיה ושימושי תעשייה שונים, הטיית מי הירדן, אגירת מי מעיינות והמלחת מי תהום עקב שאיבת יתר. כמו כן, שטחים פתוחים טבעיים רבים המהווים חלק ממסדרון אקולוגי חשוב המחבר בין הבקעה לגליל והגולן – נפגעו ולא מקיימים עוד מערכות אקולוגיות כפי שהיו בעבר.

 

אחד מערכי הטבע שנפגעו ביותר לאורך השנים הוא מקורות המים והנחלים. מפעלי המים של ישראל וירדן, שכללו את סכירת הכינרת במוצאה הדרומי אל הירדן, כמו גם הקמת המוביל הארצי, הקמת מפעל החשמל בנהריים וסכירת הירמוך ויובליו על ידי הירדנים והסורים, שינו בצורה משמעותית את משטר הזרימה בנהר הגדול. הירדן והנחלים הזורמים אליו זוהמו עקב הזרמת ביוב, חומרי דישון ומים בלתי מטוהרים מבריכות הדגים. מפעל המים בעמק בית שאן, שכלל הקמה של מערכת תעלות והטיית אפיקי נחלים, פגע גם הוא במערכת האקולוגית העדינה הקיימת באזור. כתוצאה משאיבת יתר הידלדלו מי המעיינות, הבארות ומי התהום במהלך השנים האחרונות, והמפלס ירד במקורות מים אלו לרמה שגורמת למים מלוחים לחדור אל האקוויפר, ומשם אל המעיינות והבארות שהולכים ומתמלחים. עקב כך, מתרחשים שינויים בבתי הגידול האקווטיים, המלווים בפגיעה בחי (דגים וחסרי חוליות החיים בסביבה המימית) ובהרכב חברת הצומח, הנשלטת על ידי צמחייה הלופילית (חובבת מליחות) במקום על ידי הצמחייה הטבעית הקודמת שהולכת ונעלמת.

 

לנוכח הפגיעה הקשה במערכות האקולוגיות הקיימות בחבל ארץ זה, נעשה מאמץ לשמר חלק מהשטחים הנותרים, שהם בעלי חשיבות אקולוגית והיסטורית-תרבותית, מתוך כוונה לאפשר את שיקומו של האזור ושל המערכות המימיות ההולכות ונעלמות מנוף ארצנו. כמויות מים המוקצות לטובת הנחלים והמעיינות מונעות את התייבשותם ומאפשרות את קיומה של המערכת האקולוגית, גם אם באופן חלקי. בנוסף לכך, בתחום הירדן הדרומי – בין נהריים לנחל בזק, ממזרח לכביש 90, קיימות היום 11 שמורות טבע וגן לאומי אחד המשתרעים על שטח כולל של 4,167 דונם. למרות זאת, חלק מהשמורות הן שמורות "עציץ" קטנות שהוכרזו על מנת לשמר ערך טבע ייחודי וגודלן הקטן חושף אותן לפגיעה שמקורה בשינויים סביבתיים שונים. כמו כן, קיימות תוכניות לשמורות נוספות ולהרחבה של שמורות קיימות. פעולות אלו נועדו לשמור על בית הגידול המימי הייחודי הקיים באגן הניקוז של הירדן, להבטיח רצף של שטחים פתוחים שיאפשר מעבר בעלי חיים לאורך הבקעה ומשם לצפון הארץ, ולמנוע אובדן של ערכי טבע ייחודיים (מלחות לדוגמה), אובדן של מיני צמחים נדירים (דוגמת שיטה מלבינה) והכחדה של בעלי חיים (כגון הדג בינון דורי).

 

מטרת הסקר:

הסקר האקולוגי נועד להוות בסיס מידע אקולוגי לתוכנית אב עבור אגן ניקוז ירדן דרומי בגבולות הסקר.


 
סיכום ועיקרי הממצאים

הסקר הבוטאני:

התמקד בשטחים שבהם צומח טבעי, גם אם השטחים היו מופרים: יערות איקליפטוס, ערוצים מוסדרים, תעלות ניקוז והשקיה, שטחי חקלאות מוברים ובריכות דגים מיובשות. סה"כ מופו בסקר 1274 יחידות צומח ותכסית, ונערכו כ-200 תרשימי צומח מפורטים. יחידות הצומח קובצו ל-22 טיפוסי צומח, ובוצעה הערכת ערכיותם האקולוגית של כל טיפוסי הצומח על סמך מדדים כמו ראשוניות, ייצוגיות, ייחודיות, מגוון ביולוגי ומופרות. בנוסף, אותרו בשטח הסקר 34 אתרים בוטאניים חשובים, שבהם מינים נדירים ו/או ריכוזים של מינים חשובים. בתי הגידול החשובים ביותר שנמצאו בסקר היו רצועת הבתרונות של חוואר הלשון שבין כיכר הירדן (הע'ור) לגאון הירדן (הזור), ומגוון בתי הגידול הלחים – מעיינות, ערוצי נחלים ותעלות ניקוז, מלחות, ואף בריכות דגים ומאגרי מים. בתי גידול חשובים נוספים הם היערות הפתוחים דמויי הסוואנה של השיזף המצוי, השיטה המלבינה והזקום המצרי, וכן בתות העשבוניים – במקומות שפחות מופרים.

הסקר ההידרוביולוגי:

התמקד רק באתרים שאינם מוגדרים סטטוטורית (שלא בתחום שמורות טבע, גנים לאומיים ויישובים). הסקר בוצע בשני שלבים: סקר ראשוני לאיתור מקום הנביעה ומצבו של בית הגידול, וסקר הידרוביולוגי מקיף שכלל תיאור האתר (מורפולוגיה, מאפיינים בוטאניים ופעילות אנושית), אפיון לימנולוגי ואיסוף דגימות של חסרי חוליות אקוואטיים. במהלך הסקר המקדים נבחנו 9 נחלים ו- 76 מעיינות (5 מהם מזרחית לגדר המערכת, ו-5 נוספים בשמורות טבע מוצעות. אתרים אלו לא אופיינו בסקר). לאחר איחוד נקודות השייכות לאותו אתר, אופיינו סה"כ 53 אתרים, שמהם ב- 28 אתרים נמצאה מערכת אקולוגית אקוואטית פעילה, וב- 25 האתרים האחרים הייתה המערכת האקולוגית פגועה (פארק מים, בריכות דגים), או שלא הייתה קיימת (איחוז המים בתת-הקרקע או התייבשות המעיין). מבין האתרים שבהם נמצאה מערכת אקולוגית אקוואטית פעילה, 20 אתרים מוגנים בשמורות מוכרזות או מוצעות, אתר אחד נמצא בתוך ישוב, ו- 4 אתרים נמצאו בשטחים פתוחים שאינם מוגנים סטטוטורית: עיינות חסידה עליונים, מעיין המסיל, מעיין עין-צמד ועין נזם. בסקר ההידרוביולוגי המלא אופיינו חברות חסרי החוליות הגדולים (חח"ג) ב-9 אתרים: 3 נחלים (איתן, תבור ואבוקה), 3 נביעות (עין נזם, נקודת זיהוי 49 ועיינות חסידה עליונים), 2 בתי גידול לחים בהם לא ברור מקור המים (נחל דשן ונווה אור), ותעלת בטון סמוך למ.א. עמק המעיינות. בכל האתרים נמצאה דרגת מליחות גבוהה, פי 2-9 מהמוליכות החשמלית של מי כנרת. בבחינת האסופות, נמצא כי הרכב החברות שבבתי הגידול האיתנים (נחל איתן, עיינות חסידה, נחל אבוקה, עין נזם, תעלת הבטון ונחל הקיבוצים), שונה מזה שבבתי הגידול שמתייבשים בקיץ (נווה אור, נחל תבור, מעלה שמורת גאון הירדן ונחל דשן). בבחינת הערכיות האקולוגית של האתרים, נמצאו 5 מהם כבעלי ערכיות גבוהה וחשיבות גבוהה לשימור: נחל תבור, עיינות חסידה, נחל איתן, נחל אבוקה (והמעיינות המזינים אותו – מעיין המסיל ועין צמד), ועין נזם.

סקר הזוחלים:

נעשה ב-6 מסלולי הליכה רגליים ביום ו-3 מסלולים רכובים בלילה. תועדו 253 תצפיות בזוחלים ודוחיים, שבהן זוהו 13 מינים: דוחיים – 3 מינים; צבים – מין אחד; לטאות – 6 מינים; ונחשים – 3 מינים. בהתפלגות התצפיות בחלוקה לקטגוריות בתי הגידול, נמצא כי בית הגידול העשיר והשופע ביותר היה "טבעי-חוואר" (35 תצפיות, 9 מינים), ומיד אחריו "חקלאות" (37 תצפיות, 6 מינים). לעומת זאת, בקטגוריה "מופר" היה עושר מינים גבוה אך מעט תצפיות (17 תצפיות, 9 מינים). בבתי הגידול הלחים נמצאו רק 4 מינים: שלושת מיני הדוחיים וצב ביצות. בין המינים שנמצאו בסקר זה, רק שלושת מיני הדוחיים נכללים ברשימת המינים הנמצאים בסכנת הכחדה. אף על פי שלא נמצאו בסקר הנוכחי זוחלים הנמצאים ברשימת המינים שבסכנת הכחדה, ישנם שישה מינים כאלו ברשימת המינים הפוטנציאליים להימצאות באזור.

סקר העופות:

באזור הסקר קיים עושר מיני עופות גבוה יחסית לאזורים אחרים בישראל, המבוסס על מגוון בתי גידול: שטחים לחים (נחלים, מעיינות ובריכות דגים), שיחיות, בתות עשבוניות, גידולי שדה, חורשות ומטעים. שילוב בין הגורמים הביוטיים, הא-ביוטיים והגיאוגרפיים, הפכו את האזור ל-"גן עדן לעופות": באביב ובסתיו משמש העמק כציר נדידה מרכזי לכ- 400 מיני עופות הנודדים בין אירו-אסיה ואפריקה; בחורף מאכלס העמק מגוון עופות חורפים; ובקיץ – מינים מקייצים רבים, המקננים במגוון גדול של אתרי קינון, במקביל לעופות היציבים. בין המינים הנמצאים בעמק, מספר גדול של מינים הנמצאים על סף הכחדה עולמית, ולכן מוגדר שטח הסקר כאזור חשוב לעופות בקנה מידה עולמי. לצורך עבודה זו לא בוצע סקר עופות ייעודי, והמידע שנותח מבוסס על תצפיות וסקרים קודמים של רט"ג, מרכז הצפרות (חלה"ט) ומידע אישי של צפרים מהאזור. בסקרים השונים מתועדים באזור הסקר 222 מיני עופות, שמתוכם 116 מינים מוגדרים כמינים הנמצאים בסכנת הכחדה. 15 מהם נמצאים באחת מ- 3 הקטגוריות החמורות (CR, EN, VU), ו- 6 מינים גם מוגדרים בסיכון עולמי. שטח הסקר חולק ל- 7 אזורי תפוצה, ובכל אזור תפוצה אופיינו בתי הגידול לעופות: נחלי איתן, נחלי אכזב ותעלות, מקווי מים ונופי ביצה, בתה עשבונית, סוואנה ויער פארק, גידולי שדה ומטעים. כל בית גידול קיבל הערכת ערכיות אורניתולוגית בהתאם לייחודיות בית הגידול, מגוון המינים הכללי שאופייני לו, ומגוון המינים המיוחדים שנמצאים בו. בהתאם לערכיותם של השטחים השונים, הוכנה מפת ערכיות אורניתולוגית, שבה אותרו 9 אזורים החשובים במיוחד לעופות: שפך נחל תבור לירדן, סובב גני חוגה, בריכות עין הנצי"ב, מדרון בית שאן, נחל אבוקה, תל רחוב, שמורת תל סהרון, מצפה נוף הירדן, וסובב שדה אליהו.

סקר היונקים:

באזור הסקר קיים עושר מיני יונקים גבוה – בבתי הגידול האקוואטים והיבשתיים כאחד: 19 מיני יונקים גדולים, מהם 8 שמוגדרים כמינים בסיכון: לוטרה – בסכנת הכחדה חמורה; צבוע מפוספס – בסכנת הכחדה; 6 מינים: זאב, סמור, חתול בר, חתול ביצות, קרקל וצבי ישראלי – שעתידם בסכנה; 10 מינים אינם בסכנה; ומין אחד, נוטריה – הוא מין פולש. עבור הלוטרה, אגן הירדן הדרומי הוא אחד המקומות היחידים בארץ שעדיין מקיים אוכלוסיה קטנה. בית הגידול המועדף על הלוטרה הוא מקווי מים מתוקים ונחלים איתנים, בסמוך לסבך צמחייה. המסדרון המקשר בין הירדן, עמק חרוד ועמק יזרעאל, הינו בעל חשיבות רבה לחיבור אוכלוסיית הלוטרות באגן הירדן, לזו שבמערב ישראל. חלק מהיונקים, כמו השועל המצוי, התן, והנמיה, למדו לנצל את המשאבים שיצר האדם – בגידולים חקלאיים, באשפה, ובפסולת חקלאית, ואוכלוסיותיהם גדלו. הנוטרייה, מין מכרסם דרום אמריקאי שהפך לפולש בישראל, נפוצה גם היא במאגרי המים השונים, וגורמת נזק לגדות הערוצים ולצומח. לאורך הבקעה גם מינים רבים של עטלפי חרקים, וביניהם: יזנוב קטן, אשמן גדול, לילן, פרסף גמדי, פרספון, אשף מצוי ועטלפון לבן-שוליים. עטלפים רבים, חלקם ממינים נדירים, מאכלסים את המוצבים הנטושים לאורך גבול ישראל-ירדן. הנתונים בעבודה זו מתבססים על סקר עטלפים שנערך באזור, וכן על מידע קיים מסקרי עטלפים שנתיים שעורך מרכז יונקים (חלה"ט), וממחקרים אחרים. ליונקים גדולים לא נערך סקר ייעודי עבור עבודה זו, והנתונים שעובדו מתבססים על מידע קיים מתוך מאגרי נתונים של מרכז יונקים ושל רט"ג, והיוועצות בפקחי רט"ג מהאזור. בסקר תועדה פעילותם של 11 מיני עטלפים ב- 7 אתרי לינה של עטלפים באזור שמנהריים ועד ירדנה, מהם 4 הם מוצבי צה"ל נטושים. סביר להניח כי קיימים אתרי לינה נוספים שנמצאים מעבר לגדר המערכת ולכן אינם נגישים. מבין עטלפי החרקים שנמצאו, 8 מינים נמצאים בסכנת הכחדה בישראל: נשפון פגום-אוזן שנמצא בסכנת הכחדה חמורה; פרסף גדול ועטלפון סאבי שנמצאים בסכנת הכחדה; יזנוב גדול, יזנוב קטן, פרספון, פרסף גמדי ונשפון גדות – שעתידם בסכנה; ועטלפון לבן-שוליים שנמצא בסיכון נמוך.

עיקר ההמלצות: 

מוצע לשמר ולהגן של שני המסדרונות האקולוגיים העיקריים בכיוון צפון-דרום: בית הגידול הלח של נהר הירדן וסביבתו; והבתות העשבוניות והחורשות הפתוחות של השיזפים שבחווארים.

 


     לגלריית מפות הסקר
חוברת הסקר  חוברת הסקר
שכבות ממ"ג להורדה  שכבות ממ"ג להורדה
אזור הסקר
חוברת הסקר
 
בניית אתרים