מכון דשא מכון דשא - דמותה של ארץ
רגישות סביבתית לפעולות תחזוקה של הערוצים ברשות ניקוז ונחלים קישון – שלב א'
דר' אמיר פרלברג, דר' ירון הרשקוביץ, זוהר ינאי, אוריה אורן, אורי ערד, אורי רמון
יולי,2012

תאריך הפקה
אב התשע"ב – יולי 2012

קנ"מ עריכת הסקר
1:10,000

גבולות הסקר

הסקר נערך בגבולות רשות ניקוז ונחלים קישון.
שלב א' תוחם בצפון: בקו עפולה-מאגר כפר ברוך (לאורך התוואי החדש של רכבת העמק); בדרום: גדר ההפרדה בין ישראל לרשות הפלסטינית; במערב: קו המפגש בין עמק יזרעאל לרמות מנשה; במזרח: קו פרשת המים הארצי בין אגן הניקוז של הקישון לאגן הניקוז של נחל חרוד.


רקע ומטרות העבודה


רקע:
רשויות הניקוז בישראל פועלות מתוקף שלושה חוקים עיקריים: חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, התשי"ח – 1957; חוק המים, התשי"ט – 1959; וחוק רשויות נחלים ומעיינות, התשכ"ה – 1965. חוקים אלו מגדירים את סמכויות רשויות הניקוז ורשויות הנחלים הן בקביעת תוואי הנחל, הסדרתו וניקוזו, והן בסילוק מפגעי תברואה ושמירה על ערכי הטבע והנוף שבתחומי הנחל וסביבתו. רשות ניקוז יכולה לבצע את תפקידי רשות הנחל – כולם או מקצתם, עפ"י הנחיית השר הממונה. החלק הראשון, העוסק בקביעת תוואי הנחלים, הסדרתם וניקוזם – בוצע עד היום בכל רשויות הניקוז, אולם החלק העוסק בשמירת הטבע והנוף קיבל התייחסות משנית בסדר העדיפויות עד לשנים האחרונות.

עם הבנת החשיבות לשמירת ערכי הטבע והנוף, והכוונה המוצהרת של המשרד לאיכות הסביבה להפיכת ערוצי הנחלים ממטרד למשאב, הוחל ברשויות הניקוז השונות בתהליך מובנה של קביעת מדיניות מוסכמת ומתואמת עם רשות הטבע והגנים, המתבטאת בהכנת מסמך רגישות סביבתית לפעולות תחזוקה של הערוצים שבתחומיהן, שיהווה מתכונת לעבודה משותפת ונוהל מוסכם שיאפשר ביצוע פעולות ניקוז, תוך שמירה על בתי גידול רגישים בנחלים ובתעלות תוך הימנעות ככל האפשר מפגיעה בערכי טבע, נוף וסביבה.

הדו"ח הנוכחי מבוסס על המצב הקיים בשטח, ללא תוספת הקצאות מים לנחלים, שחלקם חרבים במרבית השנה בגלל תפיסת מי המעיינות שלהם לחקלאות, וחלקם משמשים להולכה ולניקוז שפכים ומי נקז מהשקיית שדות. ברבות הימים, הפכו הנחלים – והקישון בראשם, לנחלי אכזב הזורמים רק בעקבות שיטפונות חורף במקרה הטוב, או לתעלות ביוב במקרה הרע. החזון שצריך להנחות את מקבלי ההחלטות העוסקים בנושא זה הוא השבת המצב לקדמותו ככל הניתן, כך שנחלי אגן הניקוז של הקישון שבהם זרמו בעבר מי נביעות במשך כל השנה, יחזרו להיות נחלים איתנים, עם כל הנובע מכך עבור הצומח והחי המגוונים והעשירים שאכלסו בעבר את מקורות המים וסביבותיהם, ונחלי אכזב יחזרו להיות כאלו, מבלי שיקלטו לתוכם מי ביוב או קולחין. פוטנציאל השיקום הוא גבוה לאורך מרבית קטעי הנחלים, כפי שמשתקף בקטעי הנחלים הבודדים המקבלים הקצאה קבועה של מים ממעיינות שאינם מאוחזים, או במקומות שבהם מבצבצים מי תהום גבוהים – כאשר אינם מעורבים במים ממקורות שאינם טבעיים. עם פיתוח מקורות מים חלופיים כגון התפלה ושימוש מושכל במי קולחין מושבים, יוכל חזון השבת מי המעיינות לנחלים להפוך למציאות – לרווחת החי, הצומח והאדם.

 

מטרת העבודה:
הכנת מסמך ומפה שיהוו מתכונת לעבודה משותפת ונוהל מוסכם בין רשות הניקוז ורשות הטבע והגנים, שיאפשר ביצוע פעולות תחזוקה, תוך שמירה על בתי גידול רגישים בנחלים ובתעלות והימנעות מפגיעה בערכי טבע, נוף ומורשת – של הערוצים בתחום התחזוקה של רשות ניקוז ונחלים קישון. העבודה הנוכחית מהווה שלב א' לסקר המלא, וכוללת סקר אקולוגי של 112 ק"מ בלבד מתוך 859 ק"מ של ערוצים בתחומי אגן הניקוז של הקישון (75 ק"מ נסקרו ב-2011 ו-37 ק"מ נוספים נסקרו ב-2012).

עבודה זו נועדה לשמש כמחקר חלוץ (פיילוט), שבו ייבחנו דרכי העבודה בתחום האקולוגי והניקוזי, והאפשרות לשילוב ביניהן. לפי תוצאות שלב זה, תיבחן הרחבת הפרויקט לכל הערוצים הרלוונטיים של הקישון ויובליו שבתחום רשות ניקוז ונחלים קישון (שלב ב'). התוצר הסופי יהיה מפת הסכמה שתכלול הגדרות לתחזוקה רצויה ומועדיה, בהתאם לערכיות האקולוגית של כל ערוץ ורגישותו לפעולות תחזוקה.


סיכום ועיקרי הממצאים

 

במחקר החלוץ (שלב א') בוצעו הסקרים האקולוגיים: בוטניקה, עופות וחסרי חוליות גדולים (חח"ג), על מדגם של ערוצים בתת-אגן ניקוז אינטגראלי בעמק יזרעאל. סה"כ נדגמו  28 נחלים ותעלות ניקוז, לאורך 112 ק"מ (מתוך 859 ק"מ של ערוצים באגן הקישון), שחולקו ל-107 מקטעי דיגום. הסקרים האקולוגיים בוצעו באביב-קיץ 2011-2012. 75 ק"מ נסקרו ב-2011 ו-37 ק"מ נוספים נסקרו ב-2012.

השיקולים העיקריים בחלוקת המקטעים לדיגום היו: ערוצים שמתבצעות בהם פעולות תחזוקה, או שעשוי להיווצר בהם צורך כזה בעתיד הנראה לעין, בהתחשב בחתך גדות הנחל, בשיפוע האורכי ובשימושי הקרקע הגובלים. כך למשל, קטעי ערוצים בעמק יזרעאל הנמצאים בתווך חקלאי אינטנסיבי נכללו במקטעים לדיגום, בעוד שערוצי הנחלים שממערב לכביש 66 שמתחתרים ברמות מנשה, ואשר בהם לא סביר שיתבצעו פעולות תחזוקה בעתיד הנראה לעין – לא נכללו במקטעים לדיגום, וערכיותם תוגדר מראש כגבוהה ביותר. הסקרים נערכו ככל הניתן לפני שבוצעו בהם עבודות התחזוקה של אותה שנה.

סקר בוטאני:
בסקר הבוטאני תועדו 312 מיני צמחים, ועוד 15 מינים שזוהו רק ברמת הסוג. 85 מיני צמחים משתייכים לבתי גידול לחים, מהם 14 מינים של בתי גידול לחים רודרלים, ומין אחד של בתי גידול לחים באדמות כבדות. 20 מיני צמחים מוגדרים כנדירים (מהם 7 המוגדרים גם כמינים אדומים הנמצאים בסכנת הכחדה): שלושה מינים הם נדירים מאד (RR) חמישה מינים הם נדירים (RP), ושאר 13 המינים – נדירים למדי (R). מרבית המינים הנדירים הם עשבוניים חד-שנתיים או רב-שנתיים, ומאפיינים בתי גידול לחים או בתי גידול של אדמות כבדות. מבין 85 מיני הצמחים של בתי גידול לחים, נמצאו 2 מינים שהם צמחי מים צפים; 2 מינים הם נדירים מאד (אחד מהם הוא גם מין אדום); 2 מינים הם נדירים; ועוד 6 מינים נדירים למדי. 6 מבין המינים של בתי גידול לחים הם מינים פולשים (סה"כ תועדו בסקר 48 מיני צמחים פולשים).

במדד נדירות הצמחים דורגו 2 קטעים בדרגת הערכיות הנמוכה ביותר, 13 קטעים בדרגת ערכיות נמוכה, 4 קטעים בדרגת ערכיות בינונית, 20 קטעים בדרגת ערכיות גבוהה, ו-68 קטעים בדרגת הערכיות המירבית. במדד הצמחייה ההידרופילית דורגו 3 קטעים בדרגת הערכיות הנמוכה ביותר, 18 קטעים בדרגת ערכיות נמוכה, 32 קטעים בדרגת ערכיות בינונית, 35 קטעים בדרגת ערכיות גבוהה, ו-19 קטעים בדרגת הערכיות המירבית.

סקר הידרו-אקולוגי (מיקרופאונה):
בסקר ההידרו-אקולוגי (מיקרופאונה – חח"ג) נדגמו 26 אתרי דיגום מייצגים שנמצאו בהם מים (10 אתרים בשנת 2011 ו-16 אתרים ב-2012): 6 תחנות דגימה לאורך נחל הקישון, 5 תחנות לאורך נחל גלבוע, 4 תחנות לאורך תעלת מערב עפולה, 2 תחנות בנחל עדשים, 2 תחנות בנחל גדעון, 2 תחנות בתעלה 11, ותחנה אחת בנחל עוז, בנחל הקייני, בנחל מיסקע, בתעלה 12א.מ. ובתעלה 14. בסך הכול נמצאו בסקר 35 טקסונים של חסרי חוליות, ברובם המוחלט (83%) חרקים, כצפוי מאסופות של חסרי חוליות במקווי מים מתוקים. תולעים טבעתיות, רכיכות וסרטנים היוו את יתר הטקסונים (שני טקסונים מכל קבוצה). הערכיות ההידרואקולוגית בתחנות הסקר נקבעה בעזרת שלושה מדדי חברה: עושר טקסונים כללי, עושר טקסונים רגישים וציין רגישות החברה.

חברת חסרי החוליות בכל המקטעים שנבדקו מאופיינת בעיקר בטקסונים בעלי יכולת ניידות גבוהה, שיכולים לנטוש ולאכלס מחדש אתרים בלתי יציבים מבחינה הידרולוגית. טקסונים אחרים יכולים לשרוד תקופות ממושכות של יובש. חלקם ידועים כבעלי עמידות גבוהה לזיהום או מליחות גבוהה, ואחרים רגישים יותר לתנאי בית הגידול ודורשים רמות מליחות נמוכות ומים באיכות גבוהה או תשתית קשה וזרימה לשם קיומם. בתחנות אחדות (נחל מיסקע, נחל עוז, תעלה 12 א.מ.) נמצאו טקסונים הרגישים לזיהום אורגאני, וחלקם מתקיים רק במים נקיים עשירים בצומח טבול – ממצא שמעיד על האיכות הגבוהה יחסית של ערוצים אלו, שבהם גם מתקיימות אוכלוסיות של חסרי חוליות שנעדרים כיום מנחל הקישון, ויכולות להוות גרעיני אכלוס מחדש עם שיקום הנחל. הערוצים שנמצאו כבעלי חשיבות גבוהה לשימור ללא התערבות: נחל עוז, נחל מיסקע ותעלה 12 א.מ. ערוצים שנמצאו כמופרים אך בעלי פוטנציאל שיקום: נחל הקייני, נחל עדשים, תעלת מערב עפולה ונחל גדעון במורד מעין טרבנת. ערוצים שאינם בעלי חשיבות גבוהה לשימור: מקטעי הקישון בתחום סקר זה, נחל גדעון במעלה מעין טרבנת, נחל גלבוע, תעלה 14 ותעלה 11. שאר הערוצים נמצאו יבשים/לחים ללא מים – ולא ניתן היה לדגום אותם.

סקר זואולוגי (מקרופאונה):
הסקר הזואולוגי התבסס על סקר עופות שנערך לאורך כל הערוצים שנבחרו לדיגום בשלב א', ומנתוני מאגרי המידע על חולייתנים של רט"ג וחלה"ט. במאגר המידע של רט"ג מתועדות 136 תצפיות על 24 מיני יונקים בתחום הסקר (בין השנים 1982-2011), מהם רק ארבעה מינים משתמשים בערוצי הנחלים ובגדותיהם כבית הגידול העיקרי שלהם: חדף מצוי (NT), נמייה (LC), חתול ביצות (VU) ונוטרייה (מין פולש). מינים יבשתיים אחרים יכולים למצוא בגדות הערוצים כמקום מפלט בזמן עיבוד השדות, או כמסדרון מעבר בין שטחים טבעיים. בסקרי הלוטרות שמבצע מרכז יונקים של החלה"ט מדי שנה, תועדו בתחום הסקר (בין השנים 2008-2010) שני אתרים פעילים: ערוץ נחל הקישון מזרחית לשדה התעופה, ומורד ערוץ נחל עדשים מצפון למאגרי מעלה הקישון.
במאגר המידע של רט"ג מתועדות 607 תצפיות על 120 מיני עופות בתחום הסקר (בין השנים 1981-2011), מתוכם 74 מינים המקיימים תלות מלאה או חלקית בבית הגידול הלח או בסבך הגדות. מתוך 74 המינים הללו, 6 מינים נכחדו כמקננים בישראל (RE); שני מינים נמצאים בסכנת הכחדה חמורה (CR); מין אחד נמצא בסכנת הכחדה (EN); שני מינים בקטגוריית "עתידו בסכנה" (VU); ועוד 12 מינים נמצאים בסיכון נמוך להכחדה (NT). בסקר העופות שנערך לאורך הערוצים שנבחרו בשלב א', תועדו 63 מיני עופות, מהם 36 מינים המקיימים תלות מלאה או חלקית בבית הגידול הלח או בסבך הגדות. מתוך 36 מינים אלו, מין אחד נכחד כמקנן בישראל (RE); שלושה מינים בסכנת הכחדה חמורה (CR); שלושה מינים בקטגוריית "עתידו בסכנה" (VU); ועוד 10 מינים נמצאים בסיכון נמוך להכחדה (NT).

במאגר המידע של רט"ג מתועדות 7 תצפיות בדגים בלבד, ומרביתן משנות ה- 60-70 של המאה העשרים. גם תיעוד הדוחיים חלקי ביותר, עם 6 תצפיות בלבד, מרביתן מסקר המעיינות שבוצע בשנת 2005 ע"י יובל סבר. מתועדים 2 מיני דוחיים בלבד. תיעוד הזוחלים גם הוא חלקי ביותר, עם 28 תצפיות בלבד, כאשר 2 מינים בלבד קשורים לבית הגידול הלח: צב ביצות וצב רך, מהם 17 תצפיות בלבד, מרביתן משנות ה-70 של המאה העשרים.
שני מיני דגל מתועדים במאגרי המידע של רט"ג וחלה"ט: צב רך ולוטרה. הצב הרך עובר תהליך השבה לטבע ואישוש אוכלוסייתו בנחל הקישון ע"י העתקת פרטים בוגרים, אבקועים וקינים משמורת החולה אל הקישון, ומתבצעים סקרים שנתיים לאיתור קינים לאורך הקישון. לגבי הלוטרה לא ננקטים בשלב זה צעדי ממשק, ומתבצע ניטור בלבד.

במדד מקרופאונה הידרופילית דורגו 35 קטעים בערכיות בינונית, 30 קטעים בערכיות גבוהה, ו-41 קטעים בערכיות מירבית. לא נמצאו קטעים בעלי ערכיות נמוכה מבינונית עבור החולייתנים ההידרופיליים. במדד מיני הדגל דורגו 71 קטעים ללא מיני דגל, 19 קטעים בעלי פוטנציאל לקיום מין דגל אחד לפחות, ו-16 קטעים שבהם עדויות לקיום מין דגל אחד לפחות. 

סיכום הממצאים האקולוגיים:
מסיכום הממצאים עולה כי קיים קשר ברור בין רמת ההתערבות האנושית שעברו הערוצים לערכיותם האקולוגית. ברור שההסדרה שעברו ערוצים, כמו גם פעילות התחזוקה האינטנסיבית במשך שנים, הביאו לירידה בערכיות האקולוגית שלהם. כפועל יוצא מכך – ככל שההתערבות בעתיד תהיה קטנה יותר ואינטנסיבית פחות – כך תעלה הערכיות האקולוגית גם בקטעים הללו. בנוסף, נמצא גם קשר הדוק ולא מפתיע בין איכות המים לדרגת הערכיות: ככל שהנחל נקי יותר מזיהום וככל שזרימת המים בו רבה יותר, כך עולה מספר המינים, ומתרבים המינים הרגישים יותר לתנאי עקה. כך, הנחלים בהם מתקיימת זרימת מים טבעית שמקורה במעיינות – נמצאו כבעלי הערכיות הגבוהה ביותר, והערוצים שנמצאו כבעלי הערכיות האקולוגית הנמוכה ביותר הם אלו אשר סובלים מזיהום מתמשך וקבוע של מי ביוב/מי קולחין המטוהרים בדרגות שונות.


חוברת הסקר  חוברת הסקר
מפות הסקר  מפות הסקר
שכבות ממ"ג  שכבות ממ"ג
חוברת הסקר
 
בניית אתרים