מכון דשא מכון דשא - דמותה של ארץ
סקר גלבוע
ד"ר אמיר פרלברג, איתן רומם, אורי רמון
נובמבר,2014

תאריך הפקה
נובמבר 2014 - חשוון התשע"ה

קנ"מ עריכת הסקר
1:10,000

גבולות הסקר

 

בצפון-מערב: כביש הסרגל.
בדרום: הקו הירוק/גדר ההפרדה, נחל בזק.
בצפון: גבול מ.א. הגלבוע עם עיריית עפולה לאורך נחל גלבוע, מורדות תל יזרעאל וקו המגע בין הגלבוע לעמק חרוד.
במזרח: קו המגע בין הגלבוע לבקעת בית-שאן.


רקע ומטרות העבודה

 

רקע:

לאזור הגלבוע חשיבות רבה בקנה המידה הארצי מבחינה אקולוגית, נופית והיסטורית. הגלבוע ממוקם בגבול שבין אזור האקלים הים-תיכוני לאזור המדברי, ולכן ניתן למצוא בו שילוב של צומח ים-תיכוני טיפוסי המתחלף בהדרגה מצפון-מערב לדרום-מזרח בצומח ערבתי ומדברי, וכן מיני בעלי חיים הטיפוסיים לאזורים הים-תיכוניים, עם חדירות צפונה של מינים מדבריים דרך השקע הסורי-אפריקני. הגלבוע הוא גם בית גידול ייחודי למיני צמחים נדירים דוגמת אירוס הגלבוע, האנדמי לאזור. ייחודיות נוספת של אזור הגלבוע היא השטח הפתוח הגדול יחסית, התומך במגוון מינים של יונקים גדולים, ומהווה מסדרון אקולוגי ארצי חשוב בין השומרון בדרום, לרמת צבאים, רמות יששכר ושאר הגליל התחתון המזרחי בצפון.


מראה ההר והתצפיות ממנו הם נוף ייחודי בארץ: המפגש החד של הגלבוע עם עמק חרוד, התצפית על נוף המצוקים התלולים בגלבוע המזרחי, ושילוב המצוק והחורש בצוקי מתלול אבינדב. מפסגות הגלבוע ישנן תצפיות נוף מרשימות לכל עבר. מבחינה היסטורית, זכור הגלבוע בעיקר מסיפור נפילת שאול ובניו במלחמה נגד הפלישתים. חלק מפסגות ההר נקראות כיום על שמם של שאול ושלושת בניו שנפלו בקרב זה.


הפעילות הטקטונית לאורך העתק גלבוע-כרמל עיצבה את דמותו של ההר. ההעתק הפועל במגמה צפונית-מערבית, נוצר כתוצאה מתזוזה צפונית של הבקע הסורי-אפריקני, ולכן מתרומם קצהו המזרחי של ההר, והוא תלול יותר מקצהו המערבי. במבט על ההר מעמק חרוד, שתחתיתו ברום של כ-100 מ' מתחת לפני הים, נראה הרכס כמערכת צוקים גדולה ותלולה, בגובה של כ-600 מ' מעל פני השטח.


לפני מלחמת העצמאות היו בגלבוע כ-15 כפרים ערביים, ששימשו כבסיסי כנופיות מתקופת המרד הערבי ועד מלחמת העצמאות. בתום המלחמה חולק הגלבוע, ורק מחציתו הצפונית והמזרחית – נותרה בידי ישראל. בתום מלחמת ששת הימים עבר שטח הגלבוע כולו, כמו כל יהודה ושומרון – לשליטת ישראל. כיום מצויים עליו 12 כפרים ערביים ו-4 ישובים יהודיים: שני הקיבוצים הדתיים מירב ומעלה גלבוע, הישוב הקהילתי גן-נר וכפר הקהילה השיקומית מלכישוע. בעבר הייתה תכנית להקמת ישוב חמישי בגלבוע בשם "מיכל", אולם תוכנית זו נגנזה לאחר התנגדות ציבורית רחבה, בשל החשש מהפגיעה הסביבתית שעלולה להיגרם. תחת זאת, מוקם בימים אלו הישוב הקהילתי נורית, בשטח שהיה כפר עבודה בשנות ה-50' של המאה ה-20. נכללים בתחום הסקר גם הישוב הקהילתי גדעונה שנמצא במעלה עמק חרוד למרגלות הגלבוע, וכן קיבוץ יזרעאל, שני הכפרים הערביים סנדלה (או צנדלה) ומוקייבלה, ו-11 המושבים בחבל תענך שבעמק יזרעאל: אביטל, פרזון, מיטב, מגן שאול, דבורה, אדירים, ברק, רם-און, ניר יפה, מלאה, גדיש והישובים הקהילתיים המשרתים את המושבים הללו: יעל, חבר ואומן.

 

מטרות העבודה:
מטרת הסקר בגלבוע היתה לגבש תמונת מצב כוללת אודות ערכי הטבע, הנוף והמורשת בגלבוע ובחבל תענך, על ידי מיפוי רציף של כלל תצורות הצומח וטיפוסי הצומח שבתחום הסקר, דגמי תפוצתם וערכיותם האקולוגית; הגדרת יחידות הנוף וערכיותן הנופית; כמו גם איתור ומיפוי אתרי מורשת האדם, מצבם ופוטנציאל השימור והשיקום שלהם. הסקר מתייחס לרכס הגלבוע שבתחומי ה-'קו הירוק', כמו גם לחבל תענך המשתפל מהגלבוע מערבה, כרצף גיאוגרפי אחד – יערות, שמורות טבע ושטחים שאינם מוגנים, ומניח בסיס מידע לתכנון ולניהול רב-תכליתיים של השטחים הפתוחים עבור כל הגופים מנהלי השטח בגלבוע. כך יוכלו התכנון והניהול להתבצע באופן שבו הם יתרמו הן לשמירת איכותם האקולוגית והנופית של השטחים הפתוחים, והן לרווחת תושבי האזור והמבקרים. גבול הסקר תחום בכביש הסרגל מצפון-מערב, בגדר ההפרדה מדרום, בקו המגע בין הגלבוע לעמק חרוד מצפון, ובקו המגע בין בקעת בית-שאן לגלבוע ממזרח.


סיכום ועיקרי הממצאים


עיקרי הממצאים:

שיטת העבודה כללה שלושה שלבים עיקריים: איסוף ואפיון המצאי וחלוקה ליחידות נוף; הערכת משאבי הטבע, הנוף ומורשת האדם; ושילוב נתונים והערכות. תחום הסקר חולק לשלוש חטיבות נוף עיקריות: הר הגלבוע, חבל תענך ובקעת בית-שאן. חטיבות אלו חולקו לעשר יחידות נוף, ובהן חלוקה משנית ל-102 תת-יחידות. כל יחידת נוף אופיינה מבחינה גיאוגרפית, בוטנית, הידרולוגית, ותכסית מעשה ידי אדם – אתרים, ישובים, תשתיות ומפגעים. כמו כן, אותרו ומופו 295 אתרים נקודתיים חשובים, מהם 43 אתרים שבהם תופעה גיאולוגית/גיאומורפולוגית, 20 אתרים הידרולוגיים, 55 אתרים בוטניים בעלי עניין לציבור הרחב, 47 אתרים ארכיאולוגיים, 41 אתרים היסטוריים, 36 אתרי הנצחה, 20 אתרי נוף ותצפית, 20 מפגעים נופיים, 8 חניונים ו-2 אתרים אחרים. 52 אתרים דורגו כבעלי חשיבות ברמה הארצית, 82 אתרים דורגו כבעלי חשיבות ברמה האזורית, ו-161 אתרים דורגו כבעלי חשיבות ברמה המקומית. בדירוג הערכיות הנופית של תת-יחידות הנוף, דורגו 20 תת-יחידות נוף בערכיות המירבית, 21 תת-יחידות דורגו בערכיות גבוהה מאד, 10 תת-יחידות – בערכיות גבוהה, 27 – בערכיות בינונית, 8 – בערכיות נמוכה, ו-16 תת-יחידות נוף סווגו כבנויות.

במיפוי הצומח בוצע שימוש בשלוש שיטות שונות: בשטחים הפתוחים שאינם יערות בגלבוע, בוצע שימוש בשיטה המקובלת בסקרי הצומח של מכון דש"א – חלוקה ראשונית ליחידות דיגום בעזרת ניתוח תצלום אוויר, אפיון ראשוני ומיפוי מדגמי, ולאחר מכן – מיפוי רציף וביצוע תרשימי צומח מפורטים בכל אחד מטיפוסי הצומח שהוגדרו; ביערות לא ניתן היה להשתמש בשיטה זו, מכיוון שהיער ממסך ומסתיר את מופע תת-היער – הן בתצ"א והן במיפוי קרקעי, ולכן ביערות בוצעה חלוקה לפי מאפיינים ביוטיים וא-ביוטיים של השטח, ובכל אחד מצירופי המאפיינים שהתקבלו, נבחרה יחידת דיגום שבה אופיין טיפוס הצומח. ליחידות השטח שלא נדגמו – בוצעה אקסטרפולציה על סמך היחידות בעלות אותם מאפיינים. הערכיות הבוטנית של השטח חושבה לפי מדד משוקלל שהורכב מהמרכיבים הבאים: עושר המינים, הרכב המינים (מינים 'אדומים'/ נדירים/אנדמיים מחד, ומינים פולשים/זרים מאידך), ייצוג הצומח הטבעי – צורת חיים ראשית ומינים שליטים, נדירות אזורית של טיפוס הצומח, נדירות ארצית של תצורת הצומח הכללית, המורכבות המבנית של חברת הצמחים וכושר ההשתקמות של השטח מפגיעה; בחבל תענך – השטחים הטבעיים הם רובם ככולם לאורך ערוצי נחלים ותעלות וגדותיהם, ולכן בוצע שימוש במדד שפותח להערכת ערכיות אקולוגית של נחלים. מדד זה מורכב משמונה מדדי משנה: כמות המים בערוץ, מקור המים, מאפייני רצועת החייץ, נוכחות צמחייה הידרופילית, נוכחות מיני צמחים 'אדומים' ונדירים, נוכחות מיקרופאונה ומקרופאונה הידרופילית, ונוכחות מיני דגל.

סה"כ הוגדרו בסקר 13 תצורות צומח מפורטות, שחולקו ל-190 טיפוסי צומח מפורטים. לצרכי מיפוי והערכה, בוצע איחוד של הטיפוסים המפורטים ל-103 טיפוסים מוכללים: 16 טיפוסי 'יער גבוה צפוף', 11 טיפוסי 'יער גבוה בצפיפות בינונית', 9 טיפוסי 'יער גבוה פתוח', 3 טיפוסי 'יער צפוף', 6 טיפוסי 'יער בצפיפות בינונית', 18 טיפוסי 'יער פתוח', טיפוס אחד של 'שיחייה בצפיפות בינונית', 7 טיפוסי 'שיחייה פתוחה', 3 טיפוסי 'בתה בצפיפות בינונית', 13 טיפוסי 'בתה פתוחה', 8 טיפוסי 'עשבוניים בני-קיימא', 7 טיפוסי 'עשבוניים בני-חלוף', וטיפוס צומח אחד של גינון כללי. עוד מופו 127 מינים מיוחדים, מהם 32 מינים 'אדומים', 5 מינים על סף איום, 3 מינים לא מאוימים אך נדירים מאד בישראל, 6 מינים נדירים שאינם מאויימים, עוד 39 מינים נוספים נדירים למדי, ו-27 מינים שאינם נדירים הם אנדמיים לישראל ולאזור. 15 מינים נוספים אינם נדירים בישראל ואינם אנדמיים, אך חשוב לציינם כנדירים באזור הסקר או כמינים בקצה גבול התפוצה העולמי או האזורי שלהם. בנוסף, תועדו 61 מיני צמחים שאינם גדלים באופן טבעי בישראל (מרביתם תועדו בחבל תענך), מהם 6 מינים מוגדרים כפולשים בדרגת האיום האקולוגי הגבוהה ביותר, 12 מינים בדרגת איום גבוהה, ו-2 מינים בדרגה נמוכה. עוד 24 מינים זרים נצפו בארץ בבתי גידול טבעיים ומופרים אך טרם סווגו כפולשים, ו-17 מינים זרים נוספים אינם מהווים איום אקולוגי – נכון להיום.

בדירוג הערכיות הבוטנית של טיפוסי הצומח, נמצאו ארבעה טיפוסי צומח בערכיות המירבית, 18 טיפוסים דורגו בערכיות גבוהה מאד, 47 טיפוסים דורגו בערכיות גבוהה, 26 – בערכיות בינונית, ושמונה טיפוסים דורגו בערכיות נמוכה. הערכיות האקולוגית הממוצעת הגבוהה ביותר הייתה בשיחייה (בצפיפות בינונית ופתוחה), ונטתה לרדת לשני הכיוונים – גם בתצורות הנמוכות יותר (בתה ועשבוניים) וגם בתצורות הגבוהות יותר (יער ויער גבוה). בבחינת הערכיות הבוטנית של השטחים הפתוחים שאינם חקלאיים פעילים, נמצא שכ-7% מהשטח בערכיות המירבית, 15% בערכיות גבוהה מאד, 56% בערכיות גבוהה, 16% בערכיות בינונית, ו-6% בערכיות נמוכה.

מבחינה זואולוגית, מתועדים בגלבוע ובחבל תענך 18 מיני יונקים גדולים ובינוניים – מהם 4 מינים בסכנת הכחדה, 8 מיני מכרסמים ויונקים קטנים אחרים, 2 מיני עטלפי חרקים – שניהם בסכנת הכחדה, ומין פולש אחד (נוטרייה); יותר ממאה מינים של עופות – רבים מהם בסכנת הכחדה מקומית או עולמית, ו-37 מיני זוחלים – מהם 7 בסכנת הכחדה, ו-3 מיני דוחיים – 2 מהם בסכנת הכחדה.

במודל רצף השטחים הפתוחים זוהו שלושה גושים עיקריים של שטחים פתוחים רצופים יחסית, שאינם מופרים על ידי בינוי, תשתיות או מתקנים: הגוש הצפוני-מערבי נמצא בחבל תענך, ומורכב ברובו משטחים חקלאיים פתוחים. הוא נקטע ע"י גושי ההתיישבות, ומנותק יחסית מהגלבוע עצמו; הגוש הגדול והרציף ביותר נמשך מהיישוב נורית, לאורך שמורות ויערות הגלבוע, עד למחצבת רוויה, שיוצרת קיטוע גדול בשטח, ומותירה צוואר בקבוק צר למעבר בע"ח בין המחצבה לקיבוץ מירב. רצף זה נקטע באמצעו רק ע"י כביש 6666 העולה לגלבוע. הגוש הדרומי ביותר נמצא בין מחצבת רוויה לנחל בזק, שמדרום לו עוברת גדר ההפרדה בין ישראל לרשות הפלסטינית. גוש זה נקטע באמצעו ע"י כביש 667, שעולה לגלבוע מכביש הבקעה.

בבחינת הקישוריות בין הגלבוע לשטחים הסמוכים, ניכר כי הקיטוע המשמעותי ביותר הוא גדר ההפרדה, היוצרת חייץ לכל אורך הגלבוע – מדרום וממערב. מזרחה, מהווה האזור שבין שדי תרומות לנחל בזק – מסדרון אקולוגי חשוב, שנקטע רק ע"י כביש 90 (כביש הבקעה). לכיוון צפון, המסדרון הרחב ביותר נמצא למרגלות מתלולי הגלבוע, בין היישוב נורית לחפציבה. בהמשך, נקטע מסדרון זה ע"י נחל חרוד (הקוטע את הרצף היבשתי עבור מינים שוכני קרקע), כביש 71, ותוואי רכבת העמק שהולך ונסלל בימים אלו. מסדרון צר ביותר נמצא גם בין מסילות לניר דוד, באזור שהוצע לשמש כמסדרון אקולוגי בין הגלבוע לרמת צבאים. גם כאן, מייצרת מחצבת בית-אלפא קיטוע גדול בשטח, וממזערת את האפקטיביות של מסדרון אקולוגי בין ניר דוד לבית אלפא. לכיוון מערב, מתקיים מסדרון אקולוגי צר בין הגלבוע לעמק יזרעאל, בין הישובים נורית לגן-נר, ובהמשך, מתפצל המסדרון לשלוש שלוחות צרות: הצפונית – לאורך המדרון הצפוני בין קו פרשת המים לעמק חרוד מצפון לקיבוץ יזרעאל, כאשר כביש 675 מקטע את הרצף; המרכזית – בין קיבוץ יזרעאל למושבי גוש יעל, כאשר צומת יזרעאל מהווה צוואר בקבוק עבור שלוחה זו; והדרומית – בין מושבי גוש יעל לגן-נר, צנדלה ומגן שאול, בהמשך – בין מושבי גוש חבר למושב רם און, ולבסוף – בין מושבי גוש אומן לגדר ההפרדה. כביש 65 – בגבול הסקר, מקטע את הרצף הזה לכיוון המשך עמק יזרעאל.

ישנן כמה אי-התאמות בין ממצאי המודל למפת המסדרונות האקולוגיים של רט"ג: שטחי חבל תענך החקלאיים מצפון ומדרום לכביש 675, השטח שבין גן-נר וסנדלה למושבי גוש יעל, השטח שמערבית למסילות, רשפים ושלוחות, וכן השטח שבין נחל בזק לשדי תרומות – אינם כלולים במפת רט"ג. לעומת זאת, אזור גדעונה ונורית, ושטחי המחצבות בית אלפא ורוויה כלולים במפת המסדרונות האקולוגיים של רט"ג, אך המודל מראה כי אינם אפקטיביים.

סיכום:
ממצאי מפות הערכיות המשולבות תומכים היטב בהנחת היסוד שעמדה בבסיס הרעיון לקיום הסקר: הן מבחינת ערכיו האקולוגיים, והן מבחינת ערכיו הנופיים וההיסטוריים, מהווה הגלבוע אזור בעל חשיבות רבה בקנה המידה הארצי. מבחינה אקולוגית, בולט פסיפס בתי הגידול השונים – מהאזור הים-תיכוני בצפון-מערב הגלבוע, ועד לאזור הספר היובשני בדרומו, כאשר המפנים השונים והערוצים תורמים מימדים נוספים למורכבות. פסיפס זה תומך בעושר גדול של מיני צמחים ובעלי חיים – שחלקם נדירים ואף אנדמיים. הגלבוע גם מהווה רצף של שטח פתוח גדול ואיכותי יחסית, התומך במגוון מינים של יונקים גדולים, ומסדרון אקולוגי חשוב בין השומרון לגליל התחתון. גם מראה הרכס מרחוק והתצפיות ממנו – הם נוף ייחודי בארץ, הכולל את המפגש החד של הגלבוע עם עמק חרוד ועמק בית שאן, את נופי המצוקים והמתלולים המרשימים, ואת תצפיות הנוף המרשימות מפסגות הרכס. חבל תענך אמנם נופל בחשיבותו האקולוגית והנופית מרכס הגלבוע – בהיותו רובו ככולו חקלאי, אולם חשיבותו בהיותו חלק מרצף שטחים פתוחים המחברים בין רכס הגלבוע לרכסי צפון השומרון, רמות מנשה ועמק יזרעאל.


  

חוברת הסקר - חלק א  חוברת הסקר - חלק א
חוברת הסקר - חלק ב  חוברת הסקר - חלק ב
חוברת הסקר - חלק ג  חוברת הסקר - חלק ג
שכבות ממ"ג להורדה  שכבות ממ"ג להורדה
אזור הסקר
 
בניית אתרים