מכון דשא מכון דשא - דמותה של ארץ
עמק זבולון
רועי פדרמן, עמית מנדלסון, איתן רומם, צופית מור-פדרמן, חווה להב, מימי רון ואורי רמון
ינואר,2015

תאריך הפקה
ינואר 2015- שבט התשע"ה

קנ"מ עריכת הסקר
1:10,000

גבולות הסקר

גבולות אזור הסקר נקבעו על בסיס גבולות גיאוגרפיים בולטים, שחלקם טבעיים וחלקם מעשה ידי אדם. הגבול הדרומי נקבע על בסיס קו המפגש בין הכרמל לעמק זבולון. הגבול המערבי – הים התיכון. הגבול הצפוני נקבע כקו הגבול בין אגן הניקוז של הקישון לאגן הניקוז של הנעמן, אך בחלקו המערבי – הורחב צפונה על בסיס 'קווים' נופיים מעשה ידי אדם – כביש 79 והגבול הצפוני של שכונות מגורים בקריית ביאליק, קריית מוצקין וקריית ים. הגבול בצפון-מזרח נקבע על בסיס כביש 70, ובדרום-מזרח על בסיס קו המגע בין גבעות אלונים-שפרעם לעמק זבולון, ועד האזור הצר ביותר של מפער הקישון.

השטח הכולל של אזור הסקר הוא 105 קמ"ר.

 


רקע ומטרות העבודה

 

בדרום עמק זבולון מצויים שטחים פתוחים ערכיים, גם מבחינת ערכי הטבע והנוף, וגם מבחינת צרכי האוכלוסייה הגדולה שמתגוררת בעמק ובשוליו. באזור זה עוברים ערוצי הנחלים של הקישון ונחל ציפורי – נחלי איתן בגבעות ועמקים, המהווים מופע נופי ובית גידול נדיר ברמה האזורית והארצית. האזור נמצא בתהליך בפיתוח מואץ, כולל תכנון וביצוע של בנייה נרחבת סביב העיר קריית אתא, ותכנון של פארק מטרופוליני רחב ידיים לאורך הקישון. בצד פיתוח נרחב של מגוון שימושים למגורים, למסחר, לתעשייה, לתשתיות ועוד, יש באזור ערכי טבע נדירים וחשובים: בתי גידול לחים, שרידים של צמחיית קרקעות כבדות ועוד. בנוסף, קיימים באזור שטחי יער ואתרים ארכיאולוגיים חשובים. אי לכך, יש חשיבות גדולה בתיעוד של ערכי טבע, נוף ומורשת האדם בשטחים הפתוחים שנותרו באזור זה, על מנת לשמרם במסגרת תכניות הפיתוח הנרחבות באזור. רשות מקרקעי ישראל והמשרד להגנת הסביבה השתתפו במימון סקר זה, לצורך הכוונת תכנון בר-קיימא של העמק בכלל, ושל סובב קריית אתא והנחלים בפרט. 

 

מטרות הסקר


• ליצור בסיס נתונים של מצאי ערכי הטבע, הנוף ומורשת האדם באזור הסקר.
• לאפיין ולהעריך את חשיבותם של ערכי הטבע, הנוף ומורשת האדם.
• להוות רקע לתכנון עתידי מושכל המשלב שימור ופיתוח בר-קיימא של השטחים הפתוחים באזור הסקר.


העבודה הנוכחית מתמקדת באפיון ובהערכה של השטחים הפתוחים שאינם חקלאיים. השטחים החקלאיים, המהווים את מרבית השטחים הפתוחים בתחום הסקר, מסווגים רק ברמה כללית לגידולי שדה, מטעים או חממות. בשל תכניות לפיתוח בשטחים חקלאיים יש צורך בבחינה של ערכיות אקולוגית גם בשטחים חקלאיים בחינה כזו תאפשר גם הכוונת הפעילות החקלאית כך שתתמוך גם בערכי הטבע והנוף ובתפקוד של השטחים החקלאיים כמסדרונות אקולוגים. נמצאת בבדיקה האפשרות להעמקת הסקר הבוטני והזואולוגי בשטחים אלה.

 


סיכום ועיקרי הממצאים


עיקרי הממצאים

בשטח הסקר שלוש יחידות נוף עיקריות. 'עמק זבולון' המהווה כ-60% משטח הסקר, מאופיינת בשטח מישורי של קרקעות כבדות, שרובה בעיבוד חקלאי אינטנסיבי. השטחים הטבעיים שבה הם בעיקר לאורך תעלות וערוצים, המהווים בתי גידול לחים. בשל העיבוד החקלאי האינטנסיבי, המשארים הטבעיים המרכזיים ביחידה זו, הם רובם ככולם תילי עתיקות או אתרים לאורך ערוצי הנחלים, כגון: תל פר, תל רגב, תל מעמר ועין אלרואי. יחידת הנוף השנייה – 'הקריות' מהווה כ-27% משטח הסקר, כוללת את אזור מפרץ חיפה והקריות, וברובה מכוסה בבינוי צפוף. הרוב המוחלט של שטח היחידה מאופיין בקרקע חולית, אך מועטים בה שטחי המשאר שבהם קרקע חשופה וצומח טבעי. יחידת הנוף השלישית – 'גבעות אתא' מהווה כ-13% משטח הסקר, ומאופיינת בגבעות קירטוניות שמכוסות ברובן בצומח טבעי או ביער נטוע. בין יחידות הנוף בשטח הסקר, היא הכי פחות מופרת. ביחידה זו שטחים מיוערים, וכן אזורי בתה עשבונית, בתה של בני-שיח וכרמי זיתים ותיקים.

הערכיות הנופית-תרבותית שהוגדרה אינה אחידה במרחב. השטחים הערכיים ביותר שזוהו נמצאים בשיפולי הגבעות ובמפער הקישון, ובאופן כללי ניתן להצביע על עלייה בערכיות הנופית ככל שמתקדמים מזרחה ודרומה.

השטחים הפתוחים שאינם חקלאיים פעילים מהווים כ-10% בלבד משטח הסקר. קרוב למחצית משטחים אלו הוגדרו כיער (15% יער וכ-30% יער גבוה), כ-30% הוגדרו כשטח עשבוני, ושאר השטח (כ-25% מהשטחים הפתוחים שאינם חקלאיים פעילים) מחולק באופן כמעט שווה בין תצורות צומח של בתת בני-שיח, שיחייה וחורש. השטחים בעלי הערכיות הבוטנית המירבית (ערך של 5) נמצאו בחלק ממקטעי נחל הקישון, בקטע העליון של מורד נחל ציפורי (מערבית לראס-עלי), ובגבעות הקירטוניות במזרח שטח הסקר. שטחים בעלי ערכיות גבוהה מאוד (ערך של 4) אותרו גם הם בבתי גידול לחים (לאורך הנחלים קישון, גדורה וסעדיה) ובגבעות הקירטוניות. אזורים שבהם נמצאה ערכיות בוטנית גבוהה (3), כוללים בתי גידול לחים נוספים, חלק משטח הגבעות הקירטוניות, ושטח מלחת הקישון. ישנם שטחים נוספים, בעיקר בתווך החקלאי, שלא בוצע בהם סקר בוטני במסגרת סקר זה, אבל יש בהם פוטנציאל לקיום ערכים אקולוגיים משמעותיים כגון קרקעות כבדות – בעיקר בשולי שדות, ושטחי משאר טבעיים של קרקע חולית בתוך השטח הבנוי של הקריות ומפרץ חיפה. 

בתחום הסקר ישנם שני גושים עיקריים של שטחים פתוחים רצופים יחסית, שאינם מופרים על ידי בינוי, תשתיות או מתקנים: שטח חקלאי גדול ורצוף בין קריית אתא, הקיבוצים רמת יוחנן, אושה וכפר המכבי וכביש 70; ושטח חקלאי קטן יותר בין קריית אתא לכביש 79. נחל שפרעם מהווה מסדרון אקולוגי פוטנציאלי חשוב בין אזורים אלו. אזור מפער הקישון חשוב מאוד כמסדרון אקולוגי פוטנציאלי בין הגליל לכרמל.

מפות הערכיות המשולבות (שילוב מפות האקולוגיה, הנוף ורצף השטחים הפתוחים), מראות על מגמה כללית של ערכיות מירבית וגבוהה מאד במזרח הסקר (מפער הקישון, שטחים באזור גילעם ומזרחית לרמת יוחנן), וירידה הדרגתית של הערכיות כלפי מערב, דרך השטחים החקלאיים המאופיינים בערכיות גבוהה ובינונית, ועד לשטחים הפתוחים הכלואים בתוך השטח העירוני של הקריות וחיפה – שמאופיינים ברובם בערכיות משולבת נמוכה, על אף הפוטנציאל שיש בהם לקיום מיני צמחים נדירים של חולות. ערוצי האיתן בסקר מאופיינים בערכיות אקולוגית ומשולבת מירבית, בגלל חשיבותם כבית גידול לבעלי חיים וצמחים נדירים, וחשיבותם כמסדרון אקולוגי. סביב ערוצי האיתן הוגדר אזור חיץ בעל פוטנציאל שיקום גבוה, שקיבל ערכיות אקולוגית גבוהה, ולכן גם ערכיות משולבת גבוהה.

מבחינה תרבותית, מרחב הסקר עבר שינויים דרמטיים במהלך המאה ה- 20. מנופי חולות, ביצות וחקלאות בעל – לשטחי בנייה למגורים, תעשייה כבדה וחקלאות שלחין אינטנסיבית. שטחים בודדים בלבד לאורך ערוצי הנחלים ובשיפולי הגבעות יכולים להיחשב כמייצגים את הנוף התרבותי "הקדום" של המרחב. יחד עם מקומות אלו, ישנה חשיבות רבה גם לשטחים החקלאיים הגדולים המהווים את הליבה הירוקה של המרחב. לליבה זו יש תפקיד מרחבי כפול: היא מקשרת בין מרחב הקישון בדרום למרחב הנעמן בצפון,  וחוצצת בין גושי הבנייה של הקריות המערביות לקריית אתא. 

סיכום

 

בשטח הסקר מצויים שטחים טבעיים וחקלאיים פתוחים ערכיים, מבחינת ערכי הטבע והנוף, לצד שטחים בנויים. בשטחים הטבעיים יש ערכי טבע נדירים וחשובים כמו: בתי גידול לחים, שטחים עשבוניים, שרידים של צמחיית קרקעות אלוביות כבדות ועוד. בנוסף, קיימים באזור שטחי יער נטוע, שיכול לשמש לנופש ופנאי, ואתרים ארכיאולוגיים חשובים. בשל היות האזור בתהליכי פיתוח מואץ, גם בשלבי ביצוע וגם בשלבי תכנון, ישנה חשיבות גדולה לתיעוד ערכי הטבע, הנוף ומורשת האדם בשטחים הפתוחים שעדיין נותרו, על מנת לשמרם במסגרת תכניות הפיתוח. סקר זה מיועד לצורך הכוונת תכנון בר-קיימא של העמק בכלל, ושל סובב קריית אתא והנחלים בפרט.


  

חוברת הסקר  חוברת הסקר
שכבות ממ"ג להורדה   שכבות ממ"ג להורדה
אזור הסקר
חוברת הסקר
 
בניית אתרים