מכון דשא מכון דשא - דמותה של ארץ
רגישות סביבתית לפעולות תחזוקה של הערוצים ברשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי
דר' אמיר פרלברג, מימי רון, דר' דבורה שיצר, דר' אורי שגב, זאב לבינגר, אורי רמון
נובמבר,2010

תאריך הפקה


כסליו התשע"א – נובמבר 2010


קנ"מ עריכת הסקר

1:10,000

גבולות הסקר

 

הסקר נערך בגבולות רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי. בצפון: גבול אגני הניקוז של נחל חגל ונחל תבור; במזרח: נהר הירדן; בדרום: גבול אגן הניקוז של נחל בזק ותוואי גדר ההפרדה בין ישראל לרשות הפלסטינית; במערב: קו פרשת המים הארצי בין אגני הניקוז של נחל תבור ונחל חרוד, לאגן הניקוז של הקישון.


רקע ומטרות העבודה

 

רקע:


רשויות הניקוז בישראל פועלות מתוקף שלושה חוקים עיקריים: חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, התשי"ח – 1957; חוק המים, התשי"ט – 1959; וחוק רשויות נחלים ומעיינות, התשכ"ה – 1965. חוקים אלו מגדירים את סמכויות רשויות הניקוז ורשויות הנחלים הן בקביעת תוואי הנחל, הסדרתו וניקוזו, והן בסילוק מפגעי תברואה ושמירה על ערכי הטבע והנוף שבתחומי הנחל וסביבתו. רשות ניקוז יכולה לבצע את תפקידי רשות הנחל – כולם או מקצתם, עפ"י הנחיית השר הממונה. החלק הראשון, העוסק בקביעת תוואי הנחלים, הסדרתם וניקוזם – בוצע עד היום בכל רשויות הניקוז, אולם החלק העוסק בשמירת הטבע והנוף קיבל התייחסות משנית בסדר העדיפויות עד לשנים האחרונות.


עם הבנת החשיבות לשמירת ערכי הטבע והנוף, והכוונה המוצהרת של המשרד לאיכות הסביבה להפיכת ערוצי הנחלים ממטרד למשאב, הוחל ברשויות הניקוז השונות בתהליך מובנה של קביעת מדיניות מוסכמת ומתואמת עם רשות הטבע והגנים, המתבטאת בהכנת מסמך רגישות סביבתית לפעולות תחזוקה של הערוצים שבתחומיהן, שיהווה מתכונת לעבודה משותפת ונוהל מוסכם שיאפשר ביצוע פעולות ניקוז, תוך שמירה על בתי גידול רגישים בנחלים ובתעלות תוך הימנעות ככל האפשר מפגיעה בערכי טבע, נוף וסביבה. מתחילת שנת 2003 מתנהלים דיונים בין רשות הטבע והגנים לרשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי אודות אפיון הרגישות האקולוגית של ערוצי הנחלים והתעלות שבתחומי רשות הניקוז, על סמך ההיכרות של אנשי שני הארגונים עם השטח. אולם עד לתחילתו של סקר זה, טרם הגיעו להסכמות סופיות. לפיכך נועד דו"ח זה להוות בסיס נתונים כמותי לצורך הגעה למסמך הבנות משותף, המתבסס על סקר אקולוגי מקיף של מצאי החי והצומח לאורך גדות הנחלים בתחומי רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי. יש להדגיש כי המסמך מתייחס להיבטי התחזוקה השוטפת בלבד, ולא להסדרת הנחלים, הנידונה במסגרת גופי התכנון השונים עפ"י חוק.


ברשות הניקוז ירדן דרומי נערכו הסקרים הבוטאני והזואולוגי באביב-קיץ 2009-2010, בערוצים שבהם מתבצעות עבודות תחזוקה, או שייתכנו בהם עבודות תחזוקה בעתיד. הסקרים נערכו לפני שבוצעו בהם עבודות התחזוקה של אותה שנה. סה"כ נדגמו בסקר הבוטאני כ-259 ק"מ, שחולקו ל-178 מקטעים. בסקר ההידרו-אקולוגי נדגמו 27 אתרי דיגום מייצגים שנמצאו בהם מים, ובדיגום העופות נסקרו 25 מקטעים מייצגים. יש להדגיש כי הדו"ח הנוכחי מבוסס על המצב הקיים בשטח, ללא תוספת של הקצאות מים לנחלים החרבים זה מכבר במרבית השנה. עם תפיסת מי המעיינות של מרבית הנחלים באגן הניקוז של הירדן הדרומי לצורכי צריכה ביתית, לחקלאות ולתעשייה מחד, והשימוש בחלק מערוצי הנחלים להולכה וניקוז שפכים מאידך, הפכו הנחלים ששפעו בעבר מים זכים במשך כל השנה – לנחלי אכזב הזורמים רק בעקבות שיטפונות חורף במקרה הטוב, או לתעלות ביוב במקרה הרע. החזון שצריך להנחות את מקבלי ההחלטות העוסקים בנושא זה הוא השבת המצב לקדמותו ככל הניתן, כך שנחלי אגן הירדן הדרומי שבהם זרמו בעבר מי נביעות במשך כל השנה, יחזרו להיות נחלים איתנים, עם כל הנובע מכך עבור הצומח והחי המגוונים והעשירים שאכלסו בעבר את מקורות המים וסביבותיהם. פוטנציאל השיקום הוא גבוה לאורך מרבית קטעי הנחלים, כפי שמשתקף בקטעי הנחלים הבודדים המקבלים הקצאה קבועה של מים, ואפילו אלו הקצאות או עודפי קידוחים, מי בריכות דגים מסוחררים, או מי קולחין מושבים. עם פיתוח מקורות מים חלופיים לצריכה ביתית, חקלאות ותעשיה, כגון התפלה ושימוש מושכל במי קולחין מושבים, יוכל חזון השבת מי המעיינות לנחלים להפוך למציאות – לרווחת החי, הצומח והאדם.


מטרת העבודה:


הכנת מסמך ומפה שיהוו המלצה לצורך קביעת מתכונת לביצוע עבודות תחזוקה של רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי בנחלים ובתעלות בחודשי האביב והקיץ, תוך שמירה על בתי גידול רגישים והימנעות מפגיעה בערכי טבע, נוף וסביבה. המסמך יקיף את כל הערוצים המתנקזים לירדן הדרומי שבאחריות רשות הניקוז, מאגן נחל תבור בצפון ועד אגן נחל בזק בדרום. יש להדגיש כי עבודה זו מהווה המלצה עבור רשות הניקוז ורשות הטבע והגנים – לצורך גיבוש מסמך הבנות משותף ומפת הסכמה – אשר ייקחו בחשבון הן את היבטי שמירת הטבע והן את צרכי הניקוז בהם מחויבת רשות הניקוז עפ"י חוק.


סיכום ועיקרי הממצאים

 

סקר בוטאני:

סה"כ נדגמו באגן הירדן הדרומי כ-259 ק"מ בארבעת הנחלים העיקריים ובתעלות המתנקזים לירדן, משפך כל נחל לירדן, ולאורכו עד לקו פרשת המים במעלה הנחל. השיקולים העיקריים בהגדרת הקטעים לדיגום הם: ערוצים שמתבצעות בהם פעולות תחזוקה, או שעשוי להיווצר בהם צורך כזה בעתיד הנראה לעין, בהתחשב בחתך גדות הנחל, בשיפוע האורכי ובשימושי הקרקע הגובלים. כך למשל, קטעי ערוצים בעמק חרוד הנמצאים בתווך חקלאי אינטנסיבי נכללים בקטעים לדיגום, בעוד שערוצו העמוק של נחל תבור הנמצא בתחום שמורת הטבע "נחל תבור", אשר בו לא סביר שיתבצעו פעולות תחזוקה בעתיד הנראה לעין – לא נכלל בקטעים לדיגום בסקר זה, וערכיותו תוגדר מראש כגבוהה ביותר.


מינים נדירים: סה"כ נצפו בסקר 41 מיני צמחים נדירים, מתוכם 20 מינים המוגדרים כמינים של בתי גידול לחים (מהם מין אחד של מליחות). בנוסף, נמצאו 19 מינים נדירים שאינם קשורים דווקא לבתי גידול לחים: 5 מינים של בתה/גריגה, ו-14 מינים של סביבות מופרות (סגטליות/רודרליות). מתוך כלל המינים הנדירים, 3 מוגדרים כמינים "אדומים" הנמצאים בסכנת הכחדה, ומתוך כלל מיני הצמחים שנדגמו בסקר, 28 מוגדרים כ-"מינים מוגנים" על פי חוק. צפיפות המינים הנדירים הייתה הגבוהה ביותר באגן הניקוז של נחל תבור, והנמוכה ביותר באגני הניקוז המקומיים הקטנים שמצפון לבית שאן (נ. דושן/נ. מנתה/ת. נווה אור). לא נמצאה השפעה בגרדיינט צפון-דרום על מספר המינים הנדירים או צפיפותם. בגרדיינט מערב-מזרח, נמצא כי מרבית המינים הנדירים נמצאו במרכז אזור הדיגום ובמעלה הערוצים, ומיעוט מינים במורדות הערוצים, קרוב לשפכיהם אל הירדן, וצפיפות המינים הנדירים היתה גבוהה יותר באופן מובהק במעלות הנחלים בקווי האורך המערביים.


אופי הצומח:

מסיכום הממצאים הבוטאניים בחלוקה מרחבית בגרדיינט צפון-דרום, נמצא מתאם בין מאמץ הדיגום לעושר המינים הכללי, כאשר באגני הניקוז הגדולים הדרומיים: נחל חרוד וערוצי עמק בית שאן – שגם נסקרו יותר – נמצא עושר מינים גבוה יותר. עם זאת, בנטרול השפעת מאמץ הדיגום, נמצא עושר מינים דומה בין אגני הניקוז לאורך גרדיינט צפון-דרום – הן עבור מינים המאפיינים בית גידול טבעי, והן עבור מינים המאפיינים בית גידול מופר. בכל אגני הניקוז היו יותר מינים של בתי גידול מופרים מאשר מינים של בתי גידול טבעיים, אך באגנים הדרומיים יותר (חרוד וערוצי עמק בית שאן) היתה פרופורציה גבוהה יותר של מיני בתי גידול טבעיים מאשר באגני הניקוז הצפוניים (תבור, יששכר והאגנים המקומיים הסמוכים אליהם). יש להדגיש כי לא נסקרו קטעי הנחלים שבתוך השמורות הגדולות (תבור, יששכר ובזק), אלא רק הערוצים שבהם אמורות להתבצע עבודות תחזוקה. ניתן להניח כי אילו היו נסקרות גם השמורות, הייתה פרופורציית הצמחים בבתי הגידול הטבעיים – גבוהה יותר. לאורך גרדיינט מזרח-מערב, נמצא כי קיימת ירידה מסויימת בעושר המינים לכיוון מזרח – המתבטאת בעיקר בצמחים המאפיינים בתי גידול טבעיים. לא נמצא כמעט שינוי במספר מיני הצמחים המאפיינים בתי גידול מופרים, למעט ירידה קלה בגזרה המזרחית ביותר. עם זאת, בנטרול השפעת מאמץ הדיגום, נראה כי צפיפות המינים גבוהה יותר בקטעים המערביים שבמעלות הנחלים – הן במינים של בתי גידול טבעיים, והן במינים של בתי גידול מופרים.


סקר הידרו-אקולוגי (מיקרופאונה):
סה"כ נמצאו בסקר 37 טקסונים של חסרי חוליות אקווטיים, כ-58% מהם ממחלקת החרקים והיתר תולעים, סרטנים וחלזונות. מבין החרקים נמצאו נציגים מחמש סדרות ותת-סדרות: סדרת הבריומאים, תת-סדרת השפיריות, תת-סדרת השפריריות, חמש משפחות מסדרת הפשפשאים, שלוש משפחות מסדרת הזבובאים, וחמש משפחות מסדרת החיפושיות. כמו כן נמצאו ארבעה טקסונים של סרטנים, שבעה מיני חלזונות (מהם מין פולש אחד – בועונית חדה) ושתי מערכות של תולעים. חולייתנים שנדגמו/נצפו במים כללו מין אחד של דו-חיים – צפרדע נחלים, וכן צב ביצות ודגי גמבוזיה (מין פולש), אמנון מצוי ובינון הירדן.
עושר הטקסונים הגדול ביותר נמצא במעין בשפך נחל רכש אל נחל תבור, ועושר הטקסונים הדל ביותר נמצא בשלושה אתרים: נחל עמל קדום, תעלה 100 ונחל דושן. בעלי החיים שבכל זאת נמצאו באתרים אלו מאופיינים בעמידות גבוהה לזיהום וביכולת לשרוד בבתי גידול בהם ריכוזים נמוכים במיוחד של חמצן מומס. בכל שלושת האתרים הללו נמצא גם עומס אורגני גבוה, ונראה כי זרימת הבסיס בהם מקורה בשפכי בריכות דגים ו/או בקולחין שלא טוהרו או שעברו טיפול ראשוני בלבד.


בניתוח אשכולות (Cluster Analysis) של עושר הטקסונים נמצאו 5 מקבצים: המעיין בשפך נחל רכש שבו נמצא עושר הטקסונים הגבוה ביותר במקבץ נפרד; אחריו 8 אתרים בהם עושר טקסונים גבוה: 5 מקטעים בנחל חרוד (מקטעים 26, 28, 58, 60, 62), וכן נחל מודע, מורד נחל תבור ונחל איתן (סיל-אל-מנשיה); במקבץ השלישי – 9 אתרים בהם עושר טקסונים בינוני: 4 בנחל חרוד (מקטעים 27, 29, 59, 73), שניים בנחל הקיבוצים, נחל שוקק, נחל מנתה והתעלה הדרומית; במקבץ הרביעי – 6 אתרים בהם עושר מינים נמוך: תעלת מעוז, תעלת ר'דרה, תעלת בית יוסף, נחל אבוקה, נחל נחום וערוץ נחום; ובמקבץ החמישי – 3 אתרים בהם נדגם עושר הטקסונים הדל ביותר: נחל עמל קדום, תעלה 100 ונחל דושן.


בהשוואה לסקר הידרו-אקולוגי שנערך בשנת 2002 בנחל חרוד וביובליו, שבו נמצאה פאונה אופיינית למערכת מופרת של נחל איתן, נמצא כי בסקר הקודם נעדרו נציגים מקבוצת החלזונות, הרגישים לזיהום. חלזונות נמצאו בכ-55% מתחנות הדגימה בסקר הנוכחי, ממצא שיכול להעיד על תהליך התאוששות הדרגתי של חלקים ממערכת נחל חרוד. לעומת קבוצת החלזונות, נראית מגמת ירידה בשכיחותם של סרטנים מקבוצת הצדפוניות שנדגמו ב-65% מתחנות הדגימה ב-2002 ורק בשלוש תחנות בנחל חרוד בסקר הנוכחי; נציגים של תולעים דל-זיפיות שהופיעו באחוז גבוה מדגימות סקר 2002 נעדרו לחלוטין בסקר הנוכחי; ובנוסף, בשני הסקרים נפקדו כמעט לגמרי נציגי תולעים שטוחות, הרגישות לזיהום, לעומת סקרים מוקדמים יותר בעין הנציב ובעינות חוגה, שבהם נמצאו תולעים ממערכה זו.


סקר זואולוגי (מקרופאונה):
סה"כ מתועדים בשטחי רשות הניקוז 17 מיני דגים, מהם שניים בסכנת הכחדה חמורה, ושלושה מינים פולשים. שני המינים הנמצאים בסכנת הכחדה חמורה נמצאים במעיינות קטנים ומבודדים באגן הניקוז של עמק בית שאן. מספר מיני הדגים המקומיים הגבוה ביותר נמצא באגן הניקוז של נחל חרוד, בעיקר ביובליו הנקיים, עובדה שמעידה על פוטנציאל האכלוס מחדש של מי הנחל. גם באגן הניקוז של עמק בית-שאן – מספר גבוה של מיני דגים מקומיים, אך כאן מדובר באוכלוסיות מנותקות זו מזו – בערוצים נפרדים ובמעיינות מבודדים. בתנאים אלו יכולים להתקיים גם המינים הנדירים – אשר נטרפים ע"י מינים אחרים כאשר קיים רצף הידרולוגי בין הערוצים והמעיינות. באגן הניקוז של נחל תבור נמצאו 5 מיני דגים מקומיים, ובאגן נחל יששכר – שהוא נחל אכזב במהותו – נמצאו 2 מינים מקומיים בלבד.


תצפיות בודדות בלבד של דו-חיים מתועדות, משלושה מינים, וכן מתועדים שני מיני זוחלים אקווטיים. באגן נחל תבור ובאגן נחל חרוד – נמצאו שני מיני דו-חיים ומין אחד של זוחל אקווטי; באגני הניקוז המקומיים שבין נחל תבור לנחל חרוד – לא נמצאו דו-חיים, ונמצא מין אחד של זוחל אקווטי; באגן הניקוז של נחל יששכר לא נמצאו כלל זוחלים אקווטיים או דו-חיים; ובאגני הניקוז שבעמק בית שאן – נמצא ייצוג לכל 5 המינים של הזוחלים האקווטיים והדו-חיים.


בסקר תועדו גם 114 מיני עופות, מהם 39 מינים שעבורם מהווה בית הגידול הלח כבית הגידול העיקרי שלהם, 20 מינים שעבורם מהווה בית הגידול הלח כבית הגידול המשני שלהם, ועוד 55 מינים שנצפו בקרבת הערוצים, אך בית הגידול הלח אינו מהווה חלק משמעותי מבית גידולם. מבין המינים שתועדו, 4 מינים נכחדו לאחרונה כמקננים בישראל, מין אחד נמצא בסכנת הכחדה חמורה, 2 מינים נמצאים בסכנת הכחדה, 4 מינים עתידם בסכנה, ו-15 מינים נמצאים בסיכון נמוך להכחדה. בחלוקה מרחבית נמצא כי בשני אגני הניקוז הדרומיים – נחל חרוד ואגני עמק בית שאן, תועדו מרבית מיני העופות, אך באגן נחל יששכר ובאגן נחל חרוד – נצפו יותר מינים הקשורים לבית הגידול הלח, בעוד שבנחל תבור, באגני הניקוז המקומיים שבין נחל תבור לנחל חרוד ובאגני הניקוז שבעמק בית שאן – נמצאו יותר מינים שאינם קשורים בהכרח לבית הגידול הלח. בנטרול השפעת מאמץ הדיגום נמצא כי צפיפות המינים הגבוהה ביותר נמצאה דווקא באגני הניקוז המקומיים שבין נחל תבור לנחל חרוד – שנדגמו הכי פחות, בעוד שאגן נחל חרוד – שבו הושקע מרבית מאמץ הדיגום – נמצא כבעל צפיפות המינים הנמוכה ביותר. מדדים שנמצאו כי ייתכן שמשפיעים על עושר מיני העופות היו: רוחב הערוץ, מורכבות בית הגידול, נוכחות מים בערוץ, ונוכחות צמחיה מעוצה השולטת בבית הגידול שבגדות הערוץ.


בשטחי רשות הניקוז מתועדים גם 6 מיני יונקים המקיימים זיקה לבית הגידול האקווטי, מהם 2 מינים הנמצאים בסכנת הכחדה חמורה, מין אחד הנמצא בסכנת הכחדה, מין אחד שעתידו בסכנה, ומין פולש אחד. הלוטרה תועדה בכל אגני הניקוז למעט נחל תבור – ששפכו יבש, למרות שהיא נמצאת בערוצים המקומיים ובבריכות הדגים הסמוכים לנחל תבור; ואילו חתול הביצות לא תועד בערוצים המקומיים שבין נחל תבור לנחל חרוד, אם כי כנראה שהוא מתקיים גם בערוצים הללו, ובנחל יששכר, שהוא נחל אכזב מטבעו, ושבו נמצאו רק שני מיני יונקים אקווטיים מקומיים.


סיכום הממצאים האקולוגיים:
מסיכום הממצאים עולה כי קיים קשר ברור בין רמת ההתערבות האנושית שעברו הערוצים לערכיותם האקולוגית. ברור שההסדרה שעברו ערוצים, כמו גם פעילות התחזוקה האינטנסיבית במשך שנים, הביאו לירידה בערכיות האקולוגית שלהם. כפועל יוצא מכך – ככל שההתערבות בעתיד תהיה קטנה יותר ואינטנסיבית פחות – כך תעלה הערכיות האקולוגית גם בקטעים הללו. בנוסף, נמצא גם קשר הדוק ולא מפתיע בין איכות המים לדרגת הערכיות: ככל שהנחל נקי יותר מזיהום וככל שזרימת המים בו רבה יותר, כך עולה מספר המינים, ומתרבים המינים הרגישים יותר לתנאי עקה. כך, הנחלים בהם מתקיימת זרימת מים טבעית שמקורה במעיינות – נמצאו כבעלי הערכיות הגבוהה ביותר, והערוצים שנמצאו כבעלי הערכיות האקולוגית הנמוכה ביותר הם אלו אשר סובלים מזיהום מתמשך וקבוע של מי ביוב/מי קולחין המטוהרים בדרגות שונות.


החוברת המלאה להורדה  החוברת המלאה להורדה
שכבות ממ"ג להורדה  שכבות ממ"ג להורדה
אזור הסקר
חוברת הסקר
 
בניית אתרים