מכון דשא מכון דשא - דמותה של ארץ
סובב בקעת בית נטופה
אורי ערד, רועי פדרמן, עמית מנדלסון, אמיר פרלברג ואורי רמון
דצמבר,2015

תאריך הפקה
דצמבר 2015 – טבת התשע"ו

קנ"מ עריכת הסקר
1:10,000

גבולות הסקר

·         איסוף מידע אקולוגי בוצע בתחומי בקעת בית-נטופה, בין רכס יטבת בצפון, הר תרען בדרום, כביש 65 במזרח וגבעות חנתון במערב.

·         הסקר הנופי כלל גם את האגן החזותי הסובב את בקעת בית-נטופה: בצפון – רכס יטבת; במזרח – שלוחת עמודים; בדרום – הר תרען וגבעות הושעיה; ובמערב – גבעות חנתון.

 

 


רקע ומטרות העבודה

 

בקעת בית נטופה היא שריד אחרון בישראל לנוף פסיפס חקלאי גדול של חקלאות בחלקות קטנות, ולבית גידול של עמק בעל אגן ניקוז פנימי המוצף אחת למספר שנים. תופעה מיוחדת זו יצרה אופי ייחודי של קשר בין האדם לסביבה: בבקעה נמצא ריכוז גדול במיוחד של מיני צמחים נדירים שחלק גדול מהם בסכנת הכחדה, וכן השתמרו מספר זני גידולים חקלאיים מסורתיים ייחודיים המותאמים לאופי רווי המים של הבקעה. הבקעה, הנצפית היטב מהרכסים הסובבים אותה מכל עבריה, מתייחדת גם ברצף מרשים של שטח פתוח שאינו נחצה על ידי אף כביש סלול, ושהישובים ממוקמים בשוליה בלבד.

מזה כחמישים שנה חוזרים ונשנים ניסיונות לתכנון חקלאות מתקדמת יותר בבקעה שתשפר את רווחיותה. התכנון כולל בין השאר ניקוז ההצפות, מעבר מחקלאות בעל לחקלאות מושקית בקיץ, שימוש בשיטות עיבוד מתקדמות, הכנסת סוגי גידולים רווחיים יותר, הוספת דישון, הדברה ועוד. כל אלו ישנו לבלי הכר את אופייה הייחודי של הבקעה, ולכן נדרש תכנון זהיר וקפדני המתחשב במכלול מאפייני הבקעה: הטבעיים, הנופיים, התרבותיים והכלכליים. סקר סובב בקעת בית נטופה נועד להניח את תשתית המידע האקולוגי, הנופי והתרבותי – לצורך הכנת תכנית אב לבקעה בהובלת רשות ניקוז ונחלים קישון. 
 

מטרות הסקר

 

·         להוות בסיס מידע לאפיון ערכי הטבע, הנוף ומורשת האדם באזור הסקר.

·         להעריך את חשיבותו של אזור הסקר לשימור, ככלי עזר לשימור ולפיתוח בר-קיימא.

·         להוות רקע לתכנון עתידי של השטחים הפתוחים באזור הסקר.

·         לתעד "תמונת מצב" של אזור הסקר לצרכים עתידיים.

 


סיכום ועיקרי הממצאים


עיקרי הממצאים

האגן החזותי של בקעת בית נטופה חולק ל-6 יחידות נוף, שחולקו ל-85 יחידות משנה (תת-יחידות נוף). בסקר אתרים ומורשת האדם תועדו 98 אתרים, מהם 13 בעלי חשיבות בקנה המידה הארצי, כשהחשובים שבהם הם: תל יודפת, תל חנתון, חורבת רומה ותל ציפורי. ממצאי סקר הנוף מעלים כי האזורים בעלי הערכיות הנופית הגבוהה ביותר הם: השטחים המוצפים החורף, השטחים החקלאיים המעובדים בחלקות קטנות, המורדות התלולים של רכס תרען ורכס יטבת, שלוחת עמודים ומספר גבעות סביב הישובים הושעיה וחנתון.

ניתוח משטר ההצפות בבקעה מעלה שההצפות נגרמות בעיקר בשל המבנה הגיאוגרפי של הבקעה ואופי הקרקע. שני שינויים הנדסיים בבקעה צמצמו ככל הנראה את היקף ומשך ההצפות: חפירת תעלת המוביל הארצי בשנות ה-60' וחפירת תעלת האפס בשנות ה-90' של המאה ה-20. הצפה מירבית מתרחשת בבקעה אחת לעשר שנים לערך, ובהיקפים מצומצמים יותר בשאר השנים, בהתאם לכמות ולתפרוסת המשקעים. משך ההצפה יכול להמשך מספר רב של חודשים לאחר הגשם האחרון, ותפרוסת השטחים המוצפים מורכבת ותלויה בכמות ובפיזור המשקעים.

באפיון מערכות הצומח בבקעה הוגדרו שלושה בתי-גידול עיקריים: חקלאיים, לחים וטבעיים. האזורים העשירים ביותר מבחינה בוטנית הם שטחי החקלאות בחלקות קטנות שבהם מעט הפרות, שטחי ההצפה החורפית, נחל יפתחאל, תעלות המוביל והמובלעות הטבעיות שבשטח הבקעה. סקירת הצמחים הנדירים העלתה כמות יוצאת דופן של עושר מינים נדירים (שחלקם הגדול בסכנת הכחדה), ושל שפע האתרים ושפע הפרטים שבהם נמצא כל מין. המינים הנדירים תועדו בעיקר בשטחי החקלאות בחלקות הקטנות, וכמעט שלא נמצאו בשטחי החקלאות שבחלקות הגדולות. ממצא זה מדגיש את החשיבות האקולוגית הרבה של שימור אופי החקלאות וההצפות הייחודיים בבקעה. סקירה זואולוגית העלתה שלמרות שטחי החקלאות הנרחבים, מתקיים בבקעה שפע של בעלי-חיים: יונקים, עופות, זוחלים, דו-חיים וחסרי חוליות מימיים. חלקם ייחודיים וחלקם בסכנת הכחדה, דוגמת: גבתון שחור-ראש וגבתון אדום-מקור (עופות), טריטון הפסים וחפרית מצויה (דו-חיים).

סיכום 

ממצאי הסקר מצביעים על כך שבבקעת בית נטופה נמצאים ערכי טבע, נוף ומורשת חשובים ביותר, שחלקם ייחודיים לישראל. לפיכך, בתכנון האזור יש לנהוג משנה זהירות, ולהקפיד על תכנון פרטני הכולל הסדרה סטטוטורית של שימושים, תכנית ממשק וניטור – למען שימור ערכי הטבע, הנוף והמורשת של אזור מיוחד זה – לטובת הדורות הבאים.


  

חוברת סקר  חוברת סקר
שכבות הסקר  שכבות הסקר
אזור הסקר
חוברת הסקר
 
בניית אתרים