מכון דשא מכון דשא - דמותה של ארץ
דישון - דלתון
אמיר פרלברג, אורי ערד, עמית מנדלסון, מימי רון, אוריה אורן ואורי רמון
אוגוסט,2018

תאריך הפקה
אוגוסט 2018 – אלול התשע"ח

קנ"מ עריכת הסקר
1:10,000

  


רקע ומטרות העבודה

 

 

לאורך השנים משמשים סקרי מכון דש"א את רט"ג בדרכים שונות: בסיס נתונים אליו ניתן להתייחס בעת כתיבת חוות דעת לקידום שטחים כשמורות טבע, מיפוי שטחים שונים, ובסיס מידע לכתיבת תיקי ממשק. הסקר הנוכחי, שכולל את מרכז אגן הניקוז של נחל דישון, בין גבול ישראל-לבנון בצפון ליער ביריה בדרום, נועד לשפר ולעדכן את מאגר המידע של נתוני החי והצומח באזור, וליצור סטנדרטיזציה של המידע שייאסף.

בנוסף, מתקיים בשנים האחרונות ברט"ג תהליך של בניית פלטפורמה לתיק ממשק גנרי, כאשר אחד הנושאים הוא מיפוי הצומח בחישה מרחוק, וחלוקת השטח בהתאם למיפוי – לפוליגונים בגדלים שונים, שישמשו להפעלת סוגי ממשק שונים. איסוף הנתונים בסקר הצומח הנוכחי נערך במקביל לתהליך זה, והוגדר כבסיס לפיתוח המתודולוגי של תיק הממשק הגנרי, כך שניתן יהיה בסופו של דבר לקשר בין המצאי בשטח לפוליגונים שנקבעו בחישה מרחוק, ולמקד את הממשק בשמורה על בסיס המידע המפורט שיתקבל.

לפיכך, מטרת הסקר הנוכחי שהוגדרה היא: יצירת בסיס נתונים נופי, בוטני ואקולוגי בתחומי הסקר, ותכלולו לכדי מסמך אחד תוך התייחסות ותמיכה בתהליך בניית תיק הממשק הגנרי של רט"ג. שטח הסקר כ-61 קמ"ר, והוא כולל בתחומו את שמורות נחל דישון (והרחבותיה המאושרות והמופקדות), נחל אדמון-ריחן, נחל חצור, נחל דלתון, ובריכות קש ודלתון. בנוסף, נכללים בתחומי הסקר שטחים טבעיים וחקלאיים בהר שמחון, בהר דלתון, ברמת אדמון וברמת עלמה.

אזור הסקר – מזרח הגליל העליון, מתאפיין בנוף רמתי-הררי, המגיע לרום של 850 מ' מעל פני הים (מעפה"י) בהר אביבים בחלקו הצפוני-מערבי של הסקר, ול- 872 מ' מעפה"י בהר דלתון בחלקו הדרומי-מערבי של הסקר. הנוף משתפל דרומה ומזרחה אל עמק החולה, עד רום של כ-200 מ' מעפה"י בחלקו המזרחי של הסקר. ערוצי הנחלים יוצרים נוף מבותר ובולט המתאפיין במתלולים חריפים. הפרשי הגבהים בין אפיק הנחל לרמה שמעליו מגיעים לכ- 150-200 מ'. הרמות מתאפיינות בנוף שטוח עד גלי, ומופרדות ע"י מתלולים או מצוקים שנוצרו ע"י שברים גיאולוגיים וערוצי נחלים: נחל חצור ושבר חצור שיצרו את רמת דלתון ורמת אדמון; שבר עלמה, נחל דישון ונחל קציון שיצרו את רמת עלמה; ובקעת יחמור שיצרה את רכס הר יחמור. בתחום הסקר גם אתרי מורשת חשובים, כמו חרבת קציון, חרבת מרות, חרבת דלתון ועוד. באזור זה גם קיימת מסורת של זיהוי אתרים כקברי צדיקים הנמשכת למעלה מאלף שנה, כולל עדות מרשימה ביותר על קבורת ר' אליהו הכהן גאון, בשנת 1083, בראש הר דלתון לצד ציון קבר ר' יוסי הגלילי (כמסופר ב- "מגילת אביתר" שכתב בנו, אחרון גאוני ארץ-ישראל, שעל שמו – הר אביתר), ציון קבר ר' אליעזר התנא, ציון קבר הילל האמורא ועוד.


סיכום ועיקרי הממצאים


עיקרי הממצאים

ממצאי עבודת השדה מעידים כי השטחים הפתוחים שאינם חקלאיים מהווים נוף עשיר ומורכב: מגוון תצורות סלע וקרקעות מתקופות גיאולוגיות שונות, החל בקנומן מלפני כ-90 מיליון שנה ועד ימינו; בשיפועים משתנים מרמות שטוחות ועד למצוקים תלולים, ברום של 200-850 מ' מעפה"י; ועל פני משרעת משקעים המתחילה בכ-750 מ"מ גשם בהר אביבים במערב הסקר, ועד כ-500 מ"מ במזרח הסקר בבקעת החולה.

גיוון נופי זה מתבטא היטב בפסיפס עשיר של תצורות וטיפוסי צומח שונים. סה"כ תועדו בתחומי הסקר 167 טיפוסי צומח מפורטים, שמהם 11 טיפוסים הם של יער אורנים נטוע, 14 טיפוסים של כרמי זיתים המלווים במיני צמחים נוספים, 51 טיפוסים שונים של חורש, 33 טיפוסים של שיחייה, 31 טיפוסים של בתת בני-שיח, ו-25 טיפוסים של בתות עשבוניות. שטחי החורש, השיחיות והעשבוניים מהווים את עיקר שטח הסקר, בעוד שהיערות והבתות מהווים תצורות משניות בלבד.

המין השליט העיקרי בשטח הסקר הוא אלון מצוי, ששולט בנוף בכל המורדות המזרחיים של הרמות, מהר אביבים בצפון ועד רמת אדמון בדרום, בעיקר על דולומיט תצורת סחנין. מינים שליטים בולטים נוספים הם קידה שעירה, ששולטת בנוף בעיקר באזורים הנמוכים יותר – בתחתית המדרונות המזרחיים של הרמות, לאורך מדרונות נחל דישון תיכון, ובאזור נחל אדמון בין ריחניה לכרם בן-זמרה, בעיקר על תצורת מנוחה הקירטונית; וסירה קוצנית שמחליפה בשליטה בנוף את הקידה השעירה במדרונות הנחלים דישון תיכון, אביב, חצור ודלתון, בעיקר על תצורת תמרת האיאוקנית.

ניתן להתרשם גם מהקשר בין מאפייני השטח להרכב חברות הצומח. כך לדוגמה, האלון המצוי יוצר עומדי יער צפופים במפנים הצפוניים של הנחלים דישון, חצור, אביב ויובליהם, בעוד שבמפנים הדרומיים של ערוצים אלו – צפיפותו נמוכה יותר. בנוסף, בולטת השפעת המסלע על דגם התפוצה של האלון המצוי: בעוד שצפיפותו הגבוהה ביותר היא על דולומיט תצורת סחנין, צפיפותו נמוכה יותר על תצורות בר כוכבא ותמרת האיאוקניות, וצפיפותו הנמוכה ביותר נמצאת על תצורות מישאש, ע'רב וטקיה, ובתצורת בענה. האלון המצוי נעדר כמעט לחלוטין מתצורת מנוחה הקירטונית (סנון) וכן מהרמות הבזלתיות.

מופע מעניין ניתן לראות גם בדגם התפוצה של שקד קטן-עלים, שאזור הסקר נמצא בתחום התפוצה הטבעי שלו. בניגוד לאלון המצוי, ריכוזי שקד קטן-עלים נמצאו על תצורות חבורת עבדת האיאוקניות: בר כוכבא ותמרת, ובצפיפות נמוכה יותר, גם על תצורות חבורת הר הצופים: מנוחה ומישאש, ע'רב וטקיה, ומעט גם על תצורת בענה מגג חבורת יהודה.

בתחום הסקר מספר בתי-גידול ייחודיים לצומח: צומח של אפיקי נחלים, חורש לח באפיק נחל אכזב, טרשים ומשטחי סלע, מצוקים ובתי-גידול לחים. בתי-גידול אלו מאכלסים מינים רבים של צמחים נדירים, אנדמיים ומינים שנמצאים בסכנת הכחדה – חלקם בשל נדירות בית הגידול, וחלקם בשל הידרדרות מצבו של בית הגידול והיעלמותו – בשל תהליכי פיתוח מעשה ידי אדם. כך, בתחומי הסקר מתועדים במאגרי המידע 38 מיני צמחים בסכנת הכחדה, ו-3 מינים נוספים נמצאו לראשונה בתחומי הסקר במהלך עבודת השדה. בנוסף, תועדו במהלך עבודת השדה 3 מיני צמחים נדירים מאד, 6 מינים נדירים, ו-26 מינים נדירים למדי. כמו כן, תועדו במהלך הסקר 36 מיני צמחים אנדמיים.

חלק גדול מתחום הסקר נמצא תחת רעיית בקר כבדה. בנוסף, מספר שטחים בתחומי הסקר אותרו כנגועים בזריעי אורנים, שהתפשטו אל השטחים הטבעיים מהיערות הנטועים: בצמוד לכביש המערכת מצפון ליראון, משני צידי כביש 886 באזור הר אדמון – בין ריחניה לכרם בן-זמרה, ולכל אורך נחל דלתון ומורד נחל חצור, בגבול יער ביריה.

מבחינה זואולוגית, מאפיינת הפאונה את האזור הים-תיכוני של ישראל: מוכרים בתחומי הסקר 18 מיני יונקים גדולים ובינוניים, מהם 7 מינים בדרגות סיכון שונות: חתול בר, סמור, קרקל, זאב וצבי ישראלי – עתידם בסכנה (VU), צבוע מפוספס – בסכנת הכחדה (EN), והיחמור הפרסי שנמצא בתהליך השבתו לטבע לאחר שנכחד בעבר מהארץ, נמצא כיום בסכנת הכחדה חמורה (CR). בשטח הסקר, באזור רמת קציון וסביב מרות והר איילת (שטח אש 100), נמצאת אחת מהאוכלוסיות הצפופות ביותר בארץ של הצבי הישראלי. בשנים האחרונות חלה ירידה בגודל האוכלוסייה, שייתכן שחלקה נובע מצייד בלתי חוקי. בתחום הסקר מתקיימת גם אוכלוסיית עטלפים מגוונת במערות ובסדקים בין הסלעים. במערת עלמה היה מגוון מיני העטלפים הגדול ביותר בארץ. באתר זה חלה קריסה באוכלוסיית העטלפים החל משנת 2008, מאלפי פרטים לעשרות בלבד. יתכן כי הגורם לכך הוא עומס מטיילים גבוה במרבית השנה, ו/או דפוסי התנהגות בעייתיים של מטיילים, כמו כניסה למערות בתקופת החריפה וההמלטה. במחלקת העופות מתועדים בתחומי הסקר 85 מינים, מהם 35 נמצאים בסיכון: 3 מינים נכחדו כמקננים מישראל, 2 מינים נמצאים בסכנת הכחדה חמורה, 6 מינים נמצאים בסכנת הכחדה, 3 מינים עתידם בסכנה, עוד 19 מינים נמצאים בסיכון נמוך להכחדה, ועבור 2 מינים חסר מידע. מבין הזוחלים, מתועדים בתחום הסקר 12 מינים, מהם 3 מינים נמצאים בסיכון: מין אחד עתידו בסכנה (VU), ושני מינים בסיכון נמוך (NT). בשל היות אזור הסקר משופע בבריכות חורף על המסלע הבזלתי, הוא מהווה מוקד פעילות חשוב לדו-חיים בגליל העליון המזרחי. בבריכות אלו נמצאים 6 מתוך 7 מיני הדו-חיים של ישראל (מלבד עגולשון שחור-גחון שאנדמי לאזור אגם החולה), כולם בסיכון להכחדה: חפרית מצויה וטריטון פסים בסכנת הכחדה חמורה (CR), קרפדה ירוקה וסלמנדרה מצויה בסכנת הכחדה (EN), אילנית מצויה בקטגוריית 'עתידו בסכנה' (VU), וצפרדע הנחלים בסיכון נמוך (NT).

בבחינת רצף השטחים הפתוחים, הוגדרו שני מודלים להתייחסות: התייחסות להפרות קבועות בלבד, והתייחסות גם אל גדרות מסוגים שונים. במודל הראשון, ניכר רצף השטח הפתוח הרחב מדרום וממזרח ליישובי כביש 886. רצף של שטח פתוח צר יותר קיים גם בצפון אזור הסקר, שנתחם מצפון ע"י יישובי קו הגבול ומדרום – ע"י יישובי כביש 886. שלושה 'צווארי בקבוק' בולטים ברצף השטחים הפתוחים: הצפוני – בין מלכיה לדישון; ושניים נוספים במערב אזור הסקר, שנחצים ע"י כביש 886: האחד בין ריחניה לכרם בן-זמרה, והשני בין כרם בן-זמרה לאזור התעשיה דלתון. במודל ההתייחסות לגדרות, בולטת ההשפעה הניכרת של כמות הגידור המשמעותית שנמצאת בשטח, שמהווה חסם חלקי למעבר בעלי-חיים הולכי קרקע במסדרונות האקולוגיים שלכאורה 'פתוחים'.

בבחינת מודל מיפוי הצומח באמצעות חישה מרחוק באמצעות השוואתו למיפוי הצומח הקרקעי, עולה שמודל זה עדיין לא בשל לשימוש נרחב: הגדרות הקטגוריות אינן תואמות את מדריך מיפוי הצומח (שהוא הסטנדרט המחייב), ויש להתאימן; הקטגוריות עצמן מוגדרות כרגע כך שמרביתן מכילות מספר תצורות צומח המתפרשות על פני טווח צפיפויות, וקשה באופן הזה לקבוע כיצד באמת נראה השטח; בנוסף, נראה שכל אזור דורש כיול שונה של הקטגוריות, בהתאם לתנאי האקלים המקומיים. עם זאת, אין להתעלם מהיתרונות הגדולים של השימוש במודל זה, כאשר יבשיל לשימוש: האפשרות לכסות במיפוי שטח נרחב בעלות קטנה יחסית, מיפוי אובייקטיבי המתבסס על מדד כמותי, והיכולת לבצע ניטור חוזר ולעקוב אחר תהליכים המשנים את מצב הצמחייה לאורך זמן. לפיכך, נראה שהשיטה שיש לנקוט בה כיום היא של מיפוי ראשוני בעזרת חישה מרחוק, המייצרת כלי עזר חשוב ליציאה לשטח – לצורך אימות החלוקה הפוליגונלית והגדרה מדוייקת של תצורות הצומח בעבודת השדה. בעתיד, עם שיפור יכולות המודלים של החישה מרחוק, יוכל לשמש המיפוי הקרקעי לכיול המודל הרלוונטי לאזור הסקר, כך שניתן יהיה להפעיל את כלי החישה מרחוק בצורה מדויקת יותר לצורך ניטור ומעקב.

 


  

חוברת הסקר  חוברת הסקר
חוברת הסקר
 
בניית אתרים