מכון דשא מכון דשא - דמותה של ארץ
נחל שקמה - אגן מרכזי
אורי רמון, הלל זוסמן, מימי רון
יולי,2004

תאריך הפקה
תשרי תשס"ג - יולי 2004

קנ"מ עריכת הסקר
1:10,000

גבולות הסקר

אזור הסקר כולל את החלק המרכזי אגן נחל שקמה: מכביש 40 (באר שבע - קריית גת) במזרח ועד כביש 4 (אשקלון - עזה) במערב.
הגבול הצפוני נקבע על קו פרשת המים בין נחל שקמה ולבין נחל לכיש ונחל אבטח, הזורמים אל הים מצפון לו.
הגבול המזרחי אינו טבעי: כביש באר שבע - קריית גת חוצה את השפלה בתחום סלעי הקירטון האיאוקניים, שנמשכים גם ממערב לכביש.
הגבול הדרומי מזרחי נקבע על קו פרשת מים בין נחל שקמה לנחל גרר. בהמשך מערבה, נקבע גבול שאינו כולל את אחד היובלים הגדולים של נחל שקמה - נחל חנון. זאת בעקבות הערכה ראשונית שערכיותם של ערכי הטבע והנוף שנמצאים בשטח זה נמוכה יותר.
הגבול המערבי עובר בתוואי טבעי - האבוס המזרחי, בין רכס יד מרדכי לרכס ארז - גברעם.


רקע ומטרות העבודה

אזור נחל שקמה הוא חלק ממרחב פתוח גדול, קרוב יחסית למרכז הארץ, שלחצי הפיתוח בו מצומצמים מאלה הקיימים באזור המרכז עצמו. הסקר נועד להיות עזר בתכנון השטחים הפתוחים במרחב זה בכלל ו"לתוכנית המרקמית" של מרחב שקמה בפרט.
השטח שהוגדר כולל לכן את המרחבים הפתוחים בין הערים קריית גת, אשקלון,שדרות, וצומת בית קמה. הפרשי הגובה הנמוכים, מיעוט תשתיות ואזורי בינוי בלב השטח יוצרים מבטים פתוחים וארוכים. נשמרת בשטח תחושה של מרחבים פתוחים שהולכת ונעלמת עם העלייה צפונה.
הסקר כולל חלק מאגן הניקוז של נחל שקמה, על שני יובליו הגדולים:
1. נחל שקמה עצמו, שמקורו באזור גבעות להב.
2. נחל אדוריים שמקורותיו בהרי חברון ואגן הניקוז שלו גדול יותר.
שני הנחלים חוצים את השפלה ומתאחדים לרגלי תל חסי. משם זורם הנחל מערבה, פורץ את רכסי הכורכר וממשיך עד לים, אליו הוא נשפך באזור זיקים.
אגן נחל שקמה הוא חלק מאזור המעבר בין האקלים הים תיכוני בצפון לאקלים המדברי בדרום. האזור כולל בתוכו חלק ניכר מרכסי הכורכר החופיים והפנימיים שנותרו לא מופרים (ראה סקר הכורכרים הדרומים - תמונת מצב, משנת 2001). רכסי הכורכר מהווים בית גידול מגוון של מינים ים תיכוניים, מדבריים וחופיים.


סיכום ועיקרי הממצאים

האזור כולל פסיפס של שטחים טבעיים, חקלאיים ונטועים נרחבים שבהם משולבים אתרים היסטוריים ואתרי טבע. יש לו חשיבות נופית וחשיבות אקולוגית, הן בשימור שטחים טבעיים של אזור הספר הים התיכוני והן כחלק ממסדרון רוחב ארצי: ממדבר יהודה, דרך חבל יתיר וגבעות להב - נחל שקמה ממשיך מהרי חברון ועד לים (וכולל גם את אזורי גברעם-נירעם וזיקים).
באזור זה מצויים שטחי כורכר גדולים עליהם השתמר צומח טבעי. גיוון קרקעי וטופוגרפי יוצר מגוון גדול של טיפוסי צומח אופייניים לכורכר. גרדיאנט חריף של משקעים המאפיין את צפון הנגב יוצר מפגש בין צמחיה ים תיכונית למדברית וריבוי מינים יחסי המאפיין אזורי ספר מדבר. ניתן לחלק את אזורי הכורכר לשני חלקים עיקריים:
1. רכסי הכורכר הפנימיים (גברעם - נירעם) עם מבנה רכסים ברור ומחשופי כורכר נפוצים יחסית.
2. הגבעות המזרחיות - ללא מתאר רכסים ברור, עם כיסוי לס, שעוביו שהולך וגדל לכיוון דרום.
בערוצי נחל שקמה, אדוריים, פורה ונחל סד ישנם אזורים רבים של צמחיית נחל ונביעות. ישנם מספר אזורים המוצפים לעתים בחורף. בגבעת פורה, בבתרונות רוחמה ובמקומות נוספים ישנם אתרי פריחה בולטים וידועים.
מבחינה נופית מאופיין חלקו הדרומי של האזור בגבעות נמוכות, מבותרות פה ושם במעין "קניונים" מקומיים שהתחתרו בקרקע. סביב הנחלים בעיקר פזורים שרידי בוסתנים, עצי שיזף ושקמה בולטים, יחד עם שרידי גדרות ומבנים. בחלק הצפוני של האזור המרכיב הדומיננטי בנוף הוא הערוץ הרחב של נחל שקמה עם מגוון רחב של נופים חקלאיים.
אתרים היסטוריים: באזור מספר תלים בולטים (קשת, חסי, שקף, נג'ילה) ובהם שרידים מתקופות שונות. יש עליהם מעט שרידים גלויים לעין אך הם בולטים כציוני דרך נופיים - תרבותיים וכנקודות תצפית.באזור ישנם שרידי כפרים ערביים שישבו בו עד 1948 כמו ג'ממה, פורה, מרשן, כופחה, הוגה ועוד. רבים מהם יושבים על אתרי התיישבות קדומים יותר.

מכלול הגבעות מכביש 40 מערבה, בואכה רוחמה ודורות, כמו גם רכסי הכורכר של גברעם ונירעם דורגו ברמת ערכיות גבוהה וישנה חשיבות גדולה לשימורם. אזורים בערכיות נמוכה יחסית לאזור הסקר נמצאו סביב בית קמה בדרום, באזור המעבר בין הגבעות המזרחיות לרכסים הפנימיים, לאורך כביש 232 (צומת גבעתי - שדרות) ובחלק הצפוני של הסקר, מדרום לכביש 35 (אשקלון - קריית גת).

לגלריית מפות הסקר
לגלריית תמונות הסקר


להורדת חוברת הסקר  להורדת חוברת הסקר
להורדת מפות הסקר  להורדת מפות הסקר
להורדת שכבות המידע  להורדת שכבות המידע
אזור הסקר
חוברת הסקר
 
בניית אתרים