גבול צפוני: נתחם על ידי הכביש המוביל מכיוון מחלף משה דיין (על כביש 20) לכיוון מערב – כביש 441.
גבולו דרומי: נושק לנחל לכיש בפאתי אשדוד.
גבול מערבי: הים התיכון. הגבול המזרחי של הסקר עובר ברובו על גבול החולות המזרחי.
גבול המזרחי: כביש מספר 20 מהווה את גבולו המזרחי של אזור הסקר בחלקו הצפוני (בין כביש 441 לנחל שורק). באזור שמדרום לנחל שורק ועד ליבנה – מהווה ערוץ נחל שורק את הגבול המזרחי (זורם מזרחית לכביש 4). באזור שמדרום ליבנה, מהווים החולות הנושקים לאזורי החקלאות של מושב בן זכאי את גבולו המזרחי של אזור הסקר.

1. להוות רקע לתכנון עתידי של השטחים הפתוחים באזור הסקר.
2. להוות בסיס לאפיון ערכי הטבע, הנוף ומורשת האדם באזור.
3. להעריך את חשיבותו של אזור הסקר לשימור ככלי עזר לשימור ולפיתוח בר קיימא.

 מניתוח הממצאים עולה שקיים רצף טריטוריאלי של שטחים בערכיות גבוהה לאורך חוף הים מגבולו הצפוני של הסקר ועד גבולו הדרומי, עם מובלעת לאורך נחל שורק. שטחים נוספים בעלי חשיבות מיוחדת לשימור הם שמורת השיטה המלבינה של מבואות אשדוד והאזור סביב תל מחוז שהשתמר בו נוף חולות מעוטר בעצי שיטה מלבינה ובמרכזם התל.
כ – 84% משטח הסקר קיבל את הערכיות הגבוהה ומעלה (גבוהה, גבוהה מאוד ומרבית – רמות ערכיות בדרגות 3 – 5) וזאת ללא הכללת השטח הבנוי בחישובים אלו. משמעות נתון זה הוא, שלמרות שאזורים לא מבוטלים בתחום הסקר נחשבים כשטחים מופרים או פגועים מבחינת תפקוד המערכת האקולוגית באזור הסקר, הרי שמבחינה נופית, אזור הסקר מהווה מובלעת פתוחה בעלת חשיבות נופית גבוהה בשולי הכרך הגדול של מרכז הארץ.
בגוש חולות הסקר תועדו בעבר 820 מיני צמחים, מהם 126 צמחים המוגדרים כצמחי חולות. 60 מינים "אדומים" נמצאו בעבר באזור הסקר.
לכ – 39% משטח הסקר ערכיות בוטנית גבוהה, גבוהה מאוד או מרבית (כפי שמתבטאת בהערכת הסוקרים). חשוב להדגיש שערכיות בוטנית גבוהה (דרגה 3) כוללת גם אזורים בהם יתכן וקיים כבר שלטון של מינים פולשים (בעיקר טיונית החולות ושיטה כחלחלה), אך הדחיקה האקולוגית של מיני החולות השונים עדיין לא מוחלטת. באזורים אלו ניתן עדיין לראות את מיני החולות (כדוגמת רותם ולענה) בסמוך למינים הפולשים.
הסקר לא כולל סקר זואולוגי שיטתי. עם זאת נאסף מידע רב בתחום זה – המצאי הזואולוגי כולל: ארבעה מינים של דו חיים, 15 מינים שונים של זוחלים, ביניהם עקבות טריים של כוח אפור. תשעה מינים שונים של יונקים ולפחות 157 מיני עופות. מתוך מצאי העופות, צולל ביצות ועיט צפרדעים נמצאים בסכנת הכחדה עולמית. כ – 43% משטח הסקר אופיין כבעל ערכיות בוטנית זואולוגית (מבוססת זוחלים פסמופיליים) גבוהה, גבוהה מאוד או מרבית.
בחינת מפת רצף השטחים הפתוחים באזור הסקר מלמדת על מגמות סותרות בהשפעת גורמי התכסית מעשה ידי האדם על אופיים של שני הרצפים של שטחים פתוחים. התמונה המצטיירת בבחינת רצף השטחים הפתוחים באזורים המרוחקים מקו החוף מלמדת על תמונה חיובית למרות הפעילות האנתרופוגנית האינטנסיבית באזור. ניתן להבחין שקיים גוש גדול ורציף של רצף שטחים פתוחים, המרוחקים מקו החוף, מצפונו של אזור הסקר ועד לדרומו. רצף זה מתחיל באזור שטח אש 24 דרך אזור נחל שורק, אזור ההצנחה, אזור מבצע ועד פאתי אשדוד. באזור הדרומי קיימת השפעת שוליים רבה של בסיס פלמחים על הרצף, אך גם במקרה זה, אין הרצף נקטע לגמרי. יש לציין, את השפעתם הנמוכה של כבישי הרוחב (4311 ו – 4111) על הרצף. הסיבה לכך היא אופיים של כבישי רוחב אלו. נקודה מעניינת נוספת העולה מניתוח מפת הרצף, היא חשיבותם הרבה של שטחי החקלאות הפתוחים באזור אגן נחל שורק. אזורים אלו, אשר מבחינה בוטנית ומבחינה זואולוגית גרידא אינם מהחשובים באזור הסקר, ממלאים תפקיד מרכזי בשימורו של רצף השטחים הפתוחים המרוחקים מקו החוף.
מאידך, רצף השטחים הפתוחים לאורך קו החוף באזור הסקר מקוטע ואינו רציף. בסיס פלמחים וקיבוץ פלמחים מתפרסים עד בסמוך לקו החוף, גורמים לאפקט שוליים רב ולמעשה כמעט ומקטעים את אזור הסקר, לשני רצפי חוף, הצפוני והדרומי, אשר המעבר ביניהם כמעט ובלתי אפשרי.
מפת ערכיות טבע, נוף ורצף שטחים פתוחים מלמדת שכמעט 60% מכלל שטח הסקר מאופיין בערכיות מרבית וערכיות גבוהה מאד. נתון זה ממחיש את חשיבות של גוש החולות הנסקר מבחינה נופית ומבחינה אקולוגית במרקם השטחים הפתוחים בארץ.

כתבות שפורסמו בעיתונות:
"ומי יגן על הסביבה?-הצבא!" - פורסם ב- The Marker, "הארץ" בתאריך 3.4.2009.
"Militant Environmentalism" - פורסם ב- Haaretz,
בתאריך 6.4.2009.

לגלריית מפות הסקר
לגלריית תמונות הסקר