מכון דשא מכון דשא - דמותה של ארץ
סובב פלוגות - סקר טבע, נוף ומורשת האדם
ד"ר אדיב גל, יואב פרלמן, שלמי אהרן, אוריה אורן, מימי רון, עמית מנדלסון ואורי רמון
דצמבר,2011

תאריך הפקה
כסליו תשע"ב - דצמבר 2011

קנ"מ עריכת הסקר
1:10,000



גבולות הסקר

צפון: קו הגבול עובר מצפון לבסיס פלוגות וממשיך צפונית למושבים אלומה וקוממיות לאורך קו רוחב 619000. צפונית למושב יד נתן שובר קו הגבול דרומה לכיוון מצודת יואב.
מזרח: כביש 40
דרום: קו הגבול הדרומי מתחיל דרומית ליער פלוגות ומקיף את הישוב שחר מדרום, את הישובים ניר ח"ן, נהורה ונוגה מצפון עד לחיבורו עם הגבול המערבי בנ.צ. 169000/611000
מערב: קו אורך 169000 (מערבית לקיבוץ שדה יואב).


רקע ומטרות העבודה

סקר סובב פלוגות נועד לאפשר לימוד מעמיק של קטע נחל לכיש - אזור יערות קק"ל והשטחים הפתוחים שעוטפים את הנחל. הסקר כולל את יער פלוגות (החלק ממערב לכביש 40), יער קרתיה ויער קוממיות. הוא מומן ע"י קק"ל כרקע להכנת תוכנית אב ותוכנית פיתוח לאזור זה.


סיכום ועיקרי הממצאים

צומח: מרבית הצומח הטבעי מרוכז בערוצי הנחלים או במחצבות נטושות. בין עם מדובר על צומח בערוצי נחלים ובין עם מדובר על צומח במחצבות נטושות, השפעת האדם על צומח זה מורגשת היטב. בכל אזורי הדיגום של הצומח הטבעי ניתן למצוא צומח קסרוסגטלי (צומח שדות בעל), צומח הידרוסגטלי (צומח שדות שלחין), צמחי באשה (צומח של שדות מוברים ארעית), צומח רודרלי (צמחים של שפכי חצץ וקרקע), צמחי מעזבות (צמחים של בתי גידול משובשים ומינים פולשים (פירוט בהמשך) ברמה כזו או אחרת. כאמור, שטחי החקלאות לא נסקרו בסקר זה. בחינת יער נטע האדם (על סוגיו) והצומח הטבעי מלמדת שקיימות שתי תצורות צומח עיקריות: יער (על סוגיו) ועשבוניים בעיקר בני חלוף.

עופות: חברת העופות במרחב פלוגות כוללת מספר גבוה יחסית של מינים דוגרים. זאת משום שהמרחב מורכב מרצף של שטחים פתוחים בעלי אופי שונה (יער נטע אדם, שטחי חקלאות ועוד) לצד שטחים בנויים. שטחים פתוחים אלו מאפשרים קיום של מינים רבים יחסית. בעוד שממשק אקולוגי של מערכות חקלאיות מורכב ובעייתי, על היערות נטע אדם, שבניהול קק"ל, ניתן להשפיע בצורה יחסית פשוטה ומהירה על מנת להגדיל את החשיבות האקולוגית שלהם, כך שיקיימו מערכות טבעיות מגוונות יותר. רוב המינים שנצפו בעבודה זו מאפיינים יערות נטועים, שטחים חקלאיים ואת החבל הים תיכוני. לא נצפו בתוך היער המרכזי (מדרום לכביש 35) כלל מינים המאפיינים את חברת העופות המקורית של בתות צפון הנגב ונופים פתוחים, אלא רק בשוליו הפתוחים ובשטחים החקלאיים. רוב המינים שנצפו בתוך היער הוותיק הם בעלי תפוצה רחבה בארץ, חלקם הגדול מוכרים כמינים מלווי-אדם (לדוגמא ירגזי, עורבני ועורב אפור). לכן, אין זה מפתיע שביער אקליפטוס עם צומח טבעי דל, גבוה צפוף ובצפיפות בינונית נצפה עושר מינים רב. בנקודות שנסקרו בחורשות המכילות עצים ים תיכוניים ונקודות שנסקרו במערכות העשבוניות נצפה עושר גבוה של מינים, כולל מיני המפתח המפורטים למעלה.

זוחלים: ההבדלים הבולטים נראו בין יערות בצפיפות נמוכה ליערות בצפיפות גבוהה. כאשר העצים נטועים במרווחים גדולים, גם כאשר היער בוגר, אין נשר עלים המכסה בצורה הרמטית את הקרקע, האדמה חשופה ושומרת על המרקם המקורי שלה לרוב וישנה נוכחות בולטת של עשבוניים בני חלוף ובני קיימא. יערות צפופים כמו בנקודת דיגום מספר 2 (יער אקליפטוס כמעט סטרילי גבוה, צפוף ובצפיפות בינונית) מראים הטרוגניות בית גידול מאוד נמוכה כאשר הקרקע מכוסה בשכבת נשר עלים האוטמים את הקרקע ולא מאפשרים חדירה או שגשוג של צומח עשבוני או אחר בין העצים. מבנה זה של היער יוצר הומוגנציה ומוריד את מגוון המינים בעוד ההרכב הופך להיות פשוט – חומט גמד וחרדון מצוי. תמונת מבט זו אנו מכירים מיערות אחרים. נקודה מעניינת שעלתה במהלך הסקר היא ההבדלים בנוכחות זוחלים בין יערות אורנים ליערות אקליפטוסים. את עיקר ההבדל מתחילים לחוש כאשר היער מתחיל להיות צפוף צפיפות היער ונשר העלים גורם לשינוי מהותי בקרקע, במגוון המינים ובהרכבם. במצב זה נראה על פניו שהשפעת האורנים פחותה מהשפעת האקליפטוסים. כאשר יער האורנים מפותח, צפוף ומוצל ותורם נשר עלים לקרקע, הוא כמובן משפיע על השטח. אך בניגוד, ההשפעה אצל יערות האקליפטוסים מתחילה כבר בצפיפות בינונית והופכת להיות אקוטית ומוחלטת כאשר הצפיפות גבוהה. שם כבר השטח הופך להיות סטרילי לחלוטין והשפעתו האללופטית או אחרת (יכול להיות גם חסימה מוחלטת של הקרקע על ידי הנשר הכבד) משנה לחלוטין את בית הגידול והופכת אותו להומוגני וסטרילי.

 

רצף שטחים פתוחים:

בדיקת רצף השטח הפתוח מלמדת על מספר מגמות: 

1.כביש 35 קוטע את אזור הסקר ומפריד בין האזורים הפתוחים הצפוניים והאזורים הפתוחים הדרומיים. עם זאת, חשוב לזכור שמתחת לכביש 35 ישנם מספרים מעברים חקלאיים גדולים אשר מאפשרים מעבר של בעלי חיים גדולים בין החלק הדרומי לחלק הצפוני. המעברים מרוכזים סביב נחל לכיש.

2. סביב נחל לכיש הזורם מאזור קרית גת דרך יער פלוגות דרום, יער קרתיה, חציית כביש 35 והמשך זרימתו צפונה קיים רצף של שטחים פתוחים ההופכים את הערוץ למסדרון אקולוגי חשוב באזור. למסדרון זה אזורי חייץ ברוחב משתנה.

3. בין מושב שחר למושב עוצם קיים שטח טבעי פתוח שכמעט ואינו מופר (למעט דרך כורכר של מקורות המקטעת תא שטח זה). תא שטח זה מקנה נפח מרחבי חשוב למסדרון האקולוגי לאורך נחל לכיש.

4. יער פלוגות צפון מהווה תא שטח פתוח יחסית גדול (בהשוואה לאזור הסקר) המתחבר בסופו של דבר למסדרון של נחל לכיש מצפון לקוממיות (מחוץ לגבולות הסקר).

לגלריית מפות הסקר


לצפייה בחוברת הסקר  לצפייה בחוברת הסקר
שכבות ממ"ג להורדה  שכבות ממ"ג להורדה
חוברת הסקר
 
בניית אתרים