מכון דשא מכון דשא - דמותה של ארץ
סקר בא"פ לכיש
ד"ר אמיר פרלברג, מימי רון ומרב לבל
אוגוסט,2016

מחברים נוספים


עבודת שדה:
  
סקר צומח: אוריה אורן, מימי רון ובר שמש
   סקר זוחלים: אריאל קדם
   סקר עופות: אלי חביב
   סקר יונקים: שמוליק ידוב
נספח שריפות: ד"ר נעמה טסלר, ג'ון וודקוק, חנוך בורגר וישראל טאובר
ניהול ועיבוד בסיס נתונים גיאוגרפי והפקת מפות: גל כגן ודיקלה זיידמן
צילומים: מרב לבל, מימי רון, אלי חביב ואריאל קדם
עריכה לשונית והגהה: ד"ר אמיר פרלברג
הנחייה: אורי רמון

תאריך הפקה
אב התשע"ו - אוגוסט 2016

קנ"מ עריכת הסקר
1:10,000



גבולות הסקר

גבולות הסקר נקבעו על פי גבולות שטח אש 309א' שבאחריות בא"פ לכיש, ששטחו הכולל כ-30 אלף דונם:

במזרח – גדר ההפרדה בין ישראל לתחומי הרשות הפלסטינית.
בצפון – כביש 35/גבול שטח האש.
בדרום – גבול שטח האש.
במערב – גן לאומי בית גוברין/גבול שטח האש.


רקע ומטרות העבודה

שפלת יהודה, שבה שוכן בסיס האימונים הפיקודי (בא"פ) לכיש של פיקוד מרכז, מתייחדת בהיותה מרחב פתוח גדול ורציף יחסית באזור מרכז הארץ, המהווה אזור מעבר בין חבל הארץ הים-תיכוני בצפון, לחבל הארץ המדברי בדרום. שטח האימונים נמצא במזרח המרחב הביוספרי של חבל לכיש, וכלול כולו במפת המסדרונות האקולוגיים של רט"ג, כחלק ממסדרון אקולוגי רציף וארוך שנמשך בציר צפון-דרום לאורך גבעות שפלת יהודה. צמודים אליו ובשטחו: גן לאומי בית גוברין, גן לאומי תל לכיש-תל מראשה, ושמורת הטבע מזרח לכיש. השטח גם מהווה חלק מאזור קינון ייחודי של מיני ציפורים רבים. לדוגמא, זהו אזור הקינון הצפוף ביותר בעולם של שני מיני עופות דורסים: עקב עיטי וחיוויאי הנחשים.

מדי שנה פורצות בשטח האש שריפות רבות. מרביתן נגרמות בשל אימוני הצבא, וחלקן גם בשל הצתות מכוונות או רשלנות מטיילים. סמוך לבא"פ לכיש ישנו שטח אש גדול נוסף – בא"ח 35, שמהווה מקור שריפות לא מבוטל גם הוא. כך, שריפות שמתחילות בבא"ח 35 יכולות להתפשט לשטחי בא"פ לכיש – ולהיפך. שטחי האימונים בבא"פ לכיש נפגעים משריפות בכל שנה, אך בשנים האחרונות ניכרת עליה משמעותית במספר השריפות. מוקדי השריפות הבולטים ביותר הם, שלא במפתיע, השטחים שסמוכים לאזורי המטווחים.

במסגרת שיתוף-הפעולה בין צה"ל, חלה"ט ורט"ג, כחלק מתכנית "צבא ההגנה לטבע", החל בבא"פ לכיש תהליך של אפיון הערכיות האקולוגית של השטח. ערכיות זו תוטמע בתהליכי קבלת ההחלטות בהכנת תכניות העבודה, בתכנון תיקי התרגיל ובביצוע פעילויות למניעת שריפות שעורך הבסיס. התכנית בבא"פ לכיש מתוכננת כפרויקט חלוץ (פיילוט), כאשר הכוונה היא שהעקרונות והתהליכים שיאופיינו בעבודה זו, יוגדרו כתכנית-אב להטמעה במחנות צבא נוספים בעתיד.

מטרות הסקר

יצירת בסיס מידע עדכני של ערכי הטבע בשטח האימונים, על ידי איסוף מידע ממקורות קיימים, וביצוע סקר אקולוגי בוטני וזואולוגי בשטח.

אפיון הערכיות האקולוגית של השטחים הפתוחים בתחומי שטח אש 309א' שבאחריות בסיס האימונים, על מנת שניתן יהיה לתכנן את שימושי השטח בהתחשב בערכיות זו.

בנוסף, על בסיס ניתוח ממצאי הסקר הבוטני, הוכן נספח שיהווה בסיס לתכנית-אב לצמצום מספר השריפות בתחומי שטחי האימונים ולמניעת נזקיהן.

ערכיות זו תוטמע בתהליכי קבלת ההחלטות: בהכנת תכניות העבודה, בתכנון תיקי התרגיל ובפעולות סניטציה של השטח.


סיכום ועיקרי הממצאים

עיקרי הממצאים:

הסקר הבוטני נועד לקבוע את הערכיות הבוטנית של השטח, ולסייע בהכוונת האימונים לשטחים ברגישות נמוכה יותר ובעונות פחות רגישות, כך שלא יפגעו בבתי גידול רגישים. כמו כן, חישוב אחוז הכיסוי של הביומסה הצמחית נועד לסייע בחישוב הסיכון לשריפות בשטחים שונים, וכך ניתן יהיה לתכנן פעולות ממשק מתאימות, על מנת למזער את הסתברות פריצתן בעתיד.

המיפוי הזואולוגי כלל סקרי זוחלים, עופות ויונקים שבוצעו בשטח, ונתונים נוספים שהתקבלו ממאגרי המידע של רשות הטבע והגנים. המידע הזואולוגי נועד להגדרת הערכיות האקולוגית הכוללת של השטח (בוטנית וזואולוגית), לצורך הכוונת תכנית האימונים כך שלא תפגע בבתי הגידול הרגישים.

מודל רצף השטחים הפתוחים נועד, בנוסף למדדים המספקים ערכיות מקומית לפוליגונים שנדגמו, לספק גם את ההיבטים המרחביים של ערכיות השטח. היבטים כמו רציפות וקיטוע בתי-גידול, יעילות מסדרונות אקולוגיים ונוכחות 'צווארי בקבוק' – באים לידי ביטוי במיפוי המודל.

בסקר הבוטני תועדו 16 תצורות צומח מפורטות, בעיקר חורש (39%) ושיחייה (33%). ככלל, השטח מתאפיין בכתמיות גבוהה, שמושפעת משתי תופעות בולטות: המיקום הגיאוגרפי באזור המעבר הצחיח-למחצה, ותכיפותן הגבוהה של השריפות. למעשה, בשל תופעות אלו, עיקר השטח נשלט ע"י הצומח העשבוני, בעיקר החד-שנתי. ניכר כי השריפות משפיעות הן על תצורת הצומח (באזורים שנשרפו – צורות חיים נמוכות יותר), הן על צפיפותו (באזורים שנשרפו – צפיפות נמוכה יותר). כתמיות השטח ניכרת גם בבחינת טיפוסי הצומח: הוגדרו 76 טיפוסים מפורטים, מרביתם חורש או שיחייה, וכן טיפוסים מגוונים של בתה ועשבוניים. השטח עשיר גם בבתי-גידול מגוונים, דוגמת חורבות עתיקות, מחשופי קירטון ועמקים מוברים – שלכל אחד מהם צמחייה אופיינית וייחודית.

בנוסף, תועדו בתחומי הסקר 45 מיני צמחים נדירים או אנדמיים, ששלושה מהם בסכנת הכחדה: דרדר אשקלון, מגנונית פקטורי ורכפה כרסנית, ומין אחד על סף איום: קצח זעיר-פרחים. לעומת זאת, השטח כמעט שאינו מאולח במינים פולשים, למעט כמה כתמים של עצי שיטה כחלחלה, וצמחי קייצת מסולסלת (עשבוני חד-שנתי). אורן ירושלים הולך ומתפשט מהיערות הנטועים שבצפון שטח האש, וזריעים שלו נצפו כמעט בכל השטח. אמנם בצפיפות נמוכה עדיין, אך חלקם הגדול כבר נושאי אצטרובלים.

בבחינת הערכיות הבוטנית של טיפוסי הצומח, נמצא שחלק גדול מהחורשים והשיחיות, וכן כמה טיפוסי בתה – הוגדרו בערכיות מירבית או גבוהה מאד. בערכיות מירבית הוגדרו 14% מהשטח: באזור גבעת ארכובית; כל הרכס שממזרח לקריית המטווחים, דרומית לנחל מראשה; כל רכס חרבת עמודים וחרבת עמוד; ועוד כמה כתמים קטנים יותר, במורדות המזרחיים של גבעת תם, ברכס מצפון לחרבת קוקיה, במזרח גבעת את ובערוץ בדרום-מערב הסקר.שטחים נרחבים בתחום הסקר (37%) הוגדרו בערכיות גבוהה מאד: מרבית השטח שמצפון לבסיס ולנחל מראשה; מרבית השטח שבדרום-מערב אזור הסקר, ממערב לגבעת את; מרבית השטח במשולש נחל מראשה-"דרך הפטרולים"-הדרך שיוצאת דרומה משער הבסיס; וכן כתמים מפוזרים בדרום-מזרח אזור הסקר, סביב גבעת אגוזית וגבעת געדה.

בבחינת המצאי הזואולוגי המצוי במאגרי המידע של רט"ג, נמצא כי תועדו בתחומי שטח האש 6 מיני זוחלים, שניים מהם: צב-יבשה מצוי וקמטן – נמצאים בסיכון; 42 מיני עופות, מהם 22 שנמצאים בסיכון. תועד גם מין פולש אחד – מאיינה מצויה; כמו כן, תועדו 11 מיני יונקים, מהם 3 מינים בסיכון: צבוע מפוספס, צבי ישראלי וחתול בר. סמוך לתחום הסקר תועדו גם זאבים. מידע זה שימש בעיקר לצורך אפיון מצאי החולייתנים, אולם לא בוצע בו שימוש בניתוח הנתונים, בשל ההטיות הרבות שמידע כזה מכיל.

תחת זאת, בוצעו סקרי עופות וזוחלים מדגמיים, בהתבסס על החלוקה הבוטנית לתצורות צומח. בנוסף, הונחו מצלמות לכידה ליונקים גדולים ובינוניים, במטרה לבחון את השפעת פעילות האדם בכלל ומתחמי האימונים בפרט – על הרכב חברת היונקים ודגמי פעילותם. סה"כ תועדו בסקר 18 מיני זוחלים ו-2 מיני דו-חיים, מהם 4 מינים בסיכון: צב-יבשה מצוי, נחושית נחשונית, קרפדה ירוקה וטריטון הפסים.עושר מיני הזוחלים הנמוך ביותר נמצא בתצורות הצומח העשבוניות וביער, והעושר הגבוה ביותר נמצא בתצורת הצומח של החורש. בבתה ובשיחייה נמצא עושר מינים בינוני. בסקר העופות תועדו 68 מינים, מהם 19 מינים שנמצאים בסיכון. עושר המינים הנמוך ביותר נמצא ביער, והגבוה ביותר בתצורות הצומח של הבתות והשיחיות. בחורש ובשטחים העשבוניים נמצא עושר מינים בינוני. בסקר היונקים תועדו במצלמות בשטח שרחוק מהבסיס: צבי ישראלי, תן ודרבן; ובשטח שצמוד לבסיס – תן וחתול בית.

בעזרת ניתוח מרחבי של מצאי העופות והזוחלים, הוכנה מפת ערכיות זואולוגית. במפה זו, כמחצית משטח הסקר נמצא בערכיות המירבית, וכשליש – בערכיות גבוהה מאד.השטחים בערכיות המירבית התרכזו בעיקר בשטח שמצפון למתחם הבסיס, אך גם מדרום לבסיס – שטחים נרחבים הוגדרו בערכיות הזואולוגית המירבית. כמעט כל יתרת השטח הוגדרה בערכיות גבוהה מאד, למעט השטחים העשבוניים לאורך הערוצים והיער הנטוע.

במפת הערכיות האקולוגית המשולבת, המורכבת ממפות הערכיות הבוטנית והזואולוגית, יותר ממחצית השטח נמצא בערכיות המירבית, וכשליש – בערכיות גבוהה מאד. גם במפה זו,השטח שמצפון למתחם הבסיס נמצא רובו ככולו בערכיות האקולוגית המירבית. וגם מדרום לבסיס, שטחים נרחבים הוגדרו בערכיות האקולוגית המירבית.כמעט כל יתרת השטח הוגדרה בערכיות גבוהה מאד, למעט השטחים העשבוניים לאורך הערוצים, והיער הנטוע.

בבחינת מודל רצף השטחים הפתוחים, ניכר שאזור הסקר מהווה רצף מרחבי יוצא דופן, דווקא בשל היותו שטח אש שאינו נתון ללחצי פיתוח. הקיטוע המרחבי הבולט ביותר הוא מתחם הבסיס המנהלתי, קריית המטווחים הצמודה אליו, ומתחם הלש"ביה, המהווים טריז עיקרי במרחבי השטח הפתוח. מתחם נוסף, קטן יותר, שקוטע את רצף השטחים הפתוחים, הוא כפר האימונים שמצפון למתחם הבסיס המנהלתי, בערוץ שממערב לחרבת ברק. גורם נוסף משמעותי המשפיע על הרצף הוא גדר ההפרדה בין ישראל לתחומי הרשות הפלסטינית. מעבר לכך, מהוות הדרכים הסלולות ודרכי העפר שחוצות את השטח – גורם שמשפיע על הרצף, אם כי בשל דלילות התנועה לאורך צירים אלו, ההשפעה אינה גבוהה במיוחד, למעט בסופי שבוע – שאז מותרת הנסיעה על דרכי העפר לכלל הציבור.

מפת הערכיות הכוללת מורכבת משילוב מפת הערכיות האקולוגית המשולבת, עם מפת רצף השטחים הפתוחים. מפה זו כוללת את כל ההיבטים האקולוגיים במרחב הסקר: מקומיים – של פאונה ופלורה הקשורים למאפייני בית הגידול עצמו; ומרחביים – כמו קישוריות, רצף שטחים פתוחים, עוצמת הפרה של הרצף, מסדרונות אקולוגיים וצווארי בקבוק. בבחינת מפה זו, נמצא שכמעט שלושה-רבעים מהשטח נמצאים בערכיות המירבית, ועוד כרבע – בערכיות גבוהה מאד. למעשה, מרבית תחום הסקר נמצאת בערכיות הכוללת המירבית, למעט שטחי היער הנטוע, ערוצי נחלים מופרים, ומספר כתמים במזרח אזור הסקר, לאורך גדר ההפרדה.

סיכום:

בעקבות הסקר, נוסחו מספר המלצות להתמודדות עם תכיפות ועוצמת השריפות, וכן לתכנון מושכל של תכנית האימונים בהתייחס לערכי הטבע שבשטח האש. ההמלצות העיקריות שנוגעות לשטח בתחום צמצום נזקי השריפות הן: תחזוקת פסי אש שוטפת עם תחילת קמילת העשב ע"י דיסקוס, ריסוס בחומרים מעכבי בעירה ורעיית צאן/בקר; הסרת מפגעי פסולת; והימנעות מירי תחמושת מציתה, בעיקר בימים שבהם הסיכון לשריפה – גבוה (ימי שרב).

בעניין ההתייחסות לערכי הטבע בהכנת תכנית האימונים, הומלץ להגביל את אופי ועוצמת הפעילות: בשטחים בערכיות הזואולוגית המירבית – אימונים ביבש בלבד, התרחקות מקינוני עופות דורסים והימנעות מפעילות באביב; בשטחים בערכיות הבוטנית המירבית – אימונים ביבש בלבד, ובשטחים בערכיות בוטנית גבוהה מאד – צמצום האימונים באביב למינימום. כמו כן, לא יבוצעו אימונים בפוליגונים שבהם אותרו מיני צמחים נדירים, ותבוצע פעילות בתיאום עם רט"ג לטיפול באזורים המאולחים בשיטה כחלחלה, ולדילול זריעי אורן ירושלים. בהתייחס להשפעת הבסיס על אוכלוסיות התנים והחתולים, הומלץ לטפל במפגעי האשפה: הטמנת פחים, סגירתם ההרמטית והדרכת חיילי הבסיס והמתאמנים.

על סמך ממצאי סקר זה, הוכנה מפת הנחיות לאימונים בשיתוף עם צוות הפיקוד של הבסיס, המגדירה בכל מתחם אימונים – מהי הפעילות המותרת, באילו עונות של השנה, ותחת אילו מגבלות. המפה אושררה בסיור פורום מטכ"ל שנערך בבסיס, והחלה כבר לשמש בתכנון גרף האימונים השנתי ובהכנת תיקי התרגיל.
 


חוברת הסקר  חוברת הסקר
תוכנית אב לצמצום והקטנת הרגישות  לשריפות בבא"פ לכיש  תוכנית אב לצמצום והקטנת הרגישות לשריפות בבא"פ לכיש
שכבות ממ"ג להורדה  שכבות ממ"ג להורדה
אזור הסקר
חוברת הסקר
 
בניית אתרים