מכון דשא מכון דשא - דמותה של ארץ
הערבה - סקר טבע ונוף
מימי רון, דר' בני שלמון, דן אלון, אורי רמון
יוני,2003

תאריך הפקה
תמוז תשס"ג - יוני 2003

קנ"מ עריכת הסקר
1:50,000

גבולות הסקר

בצפון - ברכות האידוי של מפעלי ים-המלח.
במערב - קו החיבור בין מורדות הרי הנגב מזרחה ובין מישור הערבה.
בדרום - העיר אילת ומפרץ אילת.
במזרח - נחל הערבה - בחלק הצפוני והמרכזי של הערבה, נחל שעלב - בחלק הצפוני של דרום הערבה עד למלחת יוטבתה ומדרום לה - הגבול הבין לאומי עם ירדן.  


רקע ומטרות העבודה

סקר הטבע והנוף בוצע ע"י יחידת הסקרים בשנת 2001 - 2002 כרקע לתכנון פארק צפרות באזור.
הסקר נועד להיות בסיס לאפיון ערכי הטבע, הנוף ומורשת האדם באזור ולהעריך את חשיבותם לשימור. ממצאיו נועדו לשמש כלי עזר לתכנון פיתוח בר קיימא באזור רגיש זה. במקביל שמשו מפות הערכיות כתשומה נוספת לתכנון "פארק צפרות ללא גבולות בערבה". הן שוקללו יחד עם הנתונים על פעילות הציפורים וחשיבותן, הפוטנציאל התיירותי ועוד גורמים נוספים למפות רגישות ולמפות תכנון עתידי שיתחשב בגורמים אלה.


סיכום ועיקרי הממצאים

הערבה היא חבל ארץ גדול יחסית ומעוט אוכלוסייה. רגישות הנוף והטבע באזור זה גדולה. לאורך הערבה פזורים גם אתרים עתיקים, חלקם גדולים ונראים לעין כל ואחרים נחבאים אל הכלים. יש חשיבות רבה בשימורם והתייחסות לקיומם בתוכניות לפיתוח. נושא נוסף שיש להתחשב בו הוא רצף השטח הפתוח והקשרים בין השטחים הפתוחים - גם לאורך הערבה (כחלק מהבקע הסורי אפריקאי) וגם לרוחב הערבה (כמו בין שמורת דנה ממזרח, לשמורת שיזף והנגב במערב).

חלק מבתי הגידול בעלי רגישות גבוהה בערבה עלולים להעלם בעתיד הקרוב, אם לא תנקט פעולה נמרצת ואפקטיבית לשימורם:
מלחות - המלחות נדירות בארץ בכלל. בערבה יש ריכוז של כמה מלחות (מלחת סדום, מלחת יוטבתה, מלחת עברונה ושרידים למלחת אילת עם עולם צומח נדיר ומיוחד. המלחות בערבה נפגעו קשות ע"י פתוח מסוגים שונים (שטחי מלחה גדולים יותר נשארו בעיקר בצד הירדני של הערבה): ברכות מלח - חלק גדול משטחן של מלחת סדום, מלחת עברונה ומלחת אילת הפך לברכות מלח. חקלאות - במלחת סדום ובמלחת אילת השתלטה החקלאות על חלק נכבד משטח המלחה שנותר. ישובים - ישוב הקבע של עין תמר הוקם בתוך שטח מלחת סדום. מתוכננת גם התרחבות של העיר אילת על שרידי מלחת אילת. חי-בר - חיות הבר שגודלו במקום זה פגעו קשות בצומח החלק המערבי של מלחת יטבתה. תכנון עתידי - קיימת תוכנית להקמת שדה תעופה במלחת עברונה.מן המלחות נותרו שרידים בלבד וחשוב ביותר לעצור כל פיתוח נוסף בהן כדי לשמר את המעט שנותר.
חולות - בערבה שלושה גושי חולות - חולות שיזף, חולות בין יהל ליוטבתה וחולות סמר. גבעות אבן חול ושפכי חול סביבן ישנם בערבה הצפונית וכן באזור סמר - תמנע. גם קטעים מנחל הערבה הם חוליים. בצד הירדני של הערבה שמורים שטחי חולות נרחבים יותר.בחולות צומח וחי מיוחדים ורבים בהם המינים הנדירים.
שטחי החולות נתפסו בחלקם ע"י שדות חקלאיים.
בחולות סמר יש מחצבת חול. נותרו שטחים לא גדולים וחשוב מאד לשמרם. מקום החיות החולי נפגע קשות מפעילות אדם: תנועת טרקטורונים וג'יפים מועכת את בעלי החיים הספונים מתחת לחול ובמחילות. החקלאות האינטנסיבית יצרה תנאים טובים לשועל מצוי ולזאב ואלה דחקו את הטורפים הקטנים שאפיינו בעבר את חולות צפון הערבה - שועל חולות וחתול חולות.
מעיינות וצמחייה סבוכה סביב להם - בצפון הערבה ובשולי מלחת סדום ישנם מעיינות, חלקם נובעים מים כל השנה ובחלקם יש מי תהום גבוהים אשר רק לעיתים מגיעים לפני השטח. גם בהם יש צמחייה הקשורה למעיינות, צמחייה מיוחדת השונה מזו הקיימת בסביבה המדברית. בעלי חיים רבים צמודים לסביבת המעיינות, ללחות ולסבך הצמחייה, כמו דרבן, נסוקיה, תן ונמיה. בשנים האחרונות ישנה התייבשות של חלק מן המעיינות, יתכן בגלל רצף שנות בצורת או בגלל שאיבת יתר ממי התהום. זהו נושא ראוי לבדיקה ממצה, שתצביע באופן ברור על הסיבות לתהליך זה ועל הדרכים לשמר בית גידול ייחודי זה.
מאפיין משמעותי וחשוב נוסף של נוף הערבה נמצא תחת איום הוא: חורש שיטים - נוף דמוי סוואנה המיוחד לערבה, נמצא בעיקר בצפון הערבה ובכמה גושים בדרומה. על עצי השיטה וסביבתם נסמכת מערכת אקולוגית שלמה הכוללת מגוון של בעלי חיים (מעשקוץ ועד צבי הנגב) וצמחים (הרנוג השיטים לדוגמה).
נוף זה ראוי לסקר מיוחד, מחקר ושימור. עצי שיטה רבים נעקרו עם בניית הישובים והכשרת שטחי החקלאות. יש להימנע מעקירת עצים בעתיד. איום נוסף על קיום חורש השיטים הוא התייבשותם של עצים רבים, באזורים שונים של הערבה. נערכו מספר מחקרים בנושא זה אבל עדיין אין הבנה מלאה של התהליך ואין הערכה מדויקת של היקפו ושל קצבי התמותה. חשוב להקדיש משאבים להשלמת תהליך המחקר ולאחר מכן לפעול להצלת נוף השיטים. יש לשקול ייעור יזום של עצי שיטה, תוך דגש על המינים האופייניים לשטחי הערבה השונים. אפשרות נוספת שיש לבדוק היא הגנה וטיפוח נבטים קיימים מתוך כוונה שיתבססו עצמאית לאחר שיגיעו לאופק מים או כיס מים.


בין הנופים האופייניים לערבה בולטים שלושה בתי גידול שמשתרעים כיום על שטחים נרחבים, אבל למרות זאת נתונים לאיום בגלל עבודות פיתוח, התפשטות היישוב, הרחבת שטחי החקלאות בערבה וחוסר התייחסות מספקת למשאבי הטבע:
מישורים צרוריים (רג) ואפיקי הפזרות - תופעת הרג, מישורים נרחבים מכוסים רובד צפוף של חצצי סלע וחלוקים, הנה מיוחדת במינה ורגישה ביותר לכל שינוי. נסיעה בכלי רכב מותירה סימנים שאינם משתנים לאורך שנים רבות ביותר (יתכן מאות שנים). בערוצים החוצים את מישורי הרג קיים מגוון גדול של צמחי מדבר. זהו גם מקום חיותו של הזוחל הגדול חרדון הצב המצוי.
נוף החוורים - מדרום למלחת סדום ועד חצבה. נוף בנוי מסלע רך ורגיש ביותר לפגיעה, נפרצות בו דרכים לא מתוכננות ונעשה הרס רב, בייחוד בשוליים.
נחלים גדולים - אל הערבה יורדים מספר נחלים גדולים, כמו נחל פארן, נחל הערבה, נחל נקרות, נחל צין ונחל עשוש. יש בהם צומח עשיר ומגוון.
שדות חקלאיים ויישובים הוקמו באזורים בהם מגיעים נחלים אלה לבקע הערבה. דרכים מסוגים שונים, שחלקן אינן מוסדרות כלל הורסות חלקים נרחבים בנחלים אלה. מפעלי מים וסכרי הטייה פוגעים גם הם במערכת הטבעית של הנחלים הגדולים.

הפגיעה בבתי הגידול השונים נגרמת בעיקר על ידי פעילויות שונות של האדם:
שולי ישובים ושדות חקלאיים - פגיעה במרקם הקרקע ובצומח מצטרפת לפסולת היוצאת ומתגלגלת אל השטחים הפתוחים. יש לדאוג בישובים לאיסוף מסודר ומלא של הפסולת החקלאית. בעיה נוספת היא שימוש מסיבי בחומרי הדברה המזיקים לבעלי חיים.
תנועת כלי רכב שלא על דרכים קיימות ומסומנות - גורמת לנזקים בלתי הפיכים. כדאי לסמן ולשלט היטב את הנתיבים המותרים לנסיעה ולהשקיע בחינוך לנסיעה על דרכים מוסדרות בלבד.
קידוחי מים - יתכן וגורמים להתייבשות מעיינות והורדת גובה מי התהום בערוצים ובכך להתייבשות הצמחים.
כביש הערבה - בע"ח רבים (כולל זאבים וצבועים) נדרסים על הכביש, שחוצה את כל מרחב הערבה לאורכו. בתכנון הכביש ופיתוחו יש להקפיד שלא יהיה גידור בתוך הכביש, ולהתקין מעברים מתחת לגשרים כמו בנחל נקרות ונחל גדרון.
אחזקת הכבישים והגדרות לאורך הגבול - עבודות שונות שגורמות להרס רב, כמו פריצת דרכים באופן לא מבוקר, ציוד רב ופסולת שנשארים לאורכם. יש לדאוג שהגורמים הנוגעים בדבר יטפלו בשטח במינימום פגיעה ויאספו את השאריות.
מזבלות - יש לדאוג שהפסולת תהיה מרוכזת ולא תתפזר על שטח נרחב סביב.
ציד - כמות הצבאים הקטנה יחסית לכושר הנשיאה של השטח והתנהגותם הפחדנית של הצבאים הנותרים מעידה על כך שהצייד גורם לפגיעה משמעותית בעולם החי של הערבה. יש לפעול לצמצום תופעה זו ככל האפשר.
"גידור הגנתי" של שטחים שמורים - נראה שגידור, ולו סמלי, של שטחים טבעיים (דוגמת הגדר שהוקמה סביב שמורת שיזף) משפר באופן משמעותי את ההגנה עליהם מפעילות אנושית, כמו נסיעה ברכב שטח, ציד ועוד. חשוב לכן להקדיש תקציב לגידור שטחי מדבר חשופים כמו הגבעות שבפרשת המים סביב הק"מ השבעים, מישורי חצץ שימצאו ליד ואדיות עם שיטים כמו נחל שיטה. כך גם לגבי השטח שמצפון לשמורת שיזף - אזור נחל גדרון.

לגלריית מפות הסקר
לגלריית תמונות הסקר


להורדת חוברת הסקר  להורדת חוברת הסקר
להורדת מפות הסקר  להורדת מפות הסקר
להורדת שכבות המידע  להורדת שכבות המידע
אזור הסקר
חוברת הסקר
 
בניית אתרים