מכון דשא מכון דשא - דמותה של ארץ
סקר שיטים בערבה
ד״ר אמיר פרלברג, מימי רון, אורי רמון
נובמבר,2013

ביצוע וכתיבת הסקרים הנושאיים:
נוף: מימי רון, אורי רמון
גיאוהידרולוגיה: ד״ר חנן גינת, ינאי שלומי
בוטניקה: ענב וידן, מימי רון
יונקים: ענב וידן, ד״ר בני שלמון
עופות: יואב פרלמן
זוחלים: ד״ר בעז שחם
פרוקי רגליים: ד״ר אלי גרונר
חישה מרחוק ועיבוד תמונה: עודד נצר, פרופ׳ יוחאי כרמל
עיבוד וניתוח נתונים: ד״ר אמיר פרלברג

תאריך הפקה
אדר התשע"ג – פברואר 2013


קנ"מ עריכת הסקר
1:10,000


גבולות הסקר


כעקרון, כלל הסקר את כל תחום הערבה בצד הישראלי של הגבול, ממלחת סדום בצפון ועד מפרץ אילת בדרום. במערב – הוגדר גבול הסקר בקו החיבור בין מורדות הרי הנגב למישור הערבה, למעט במקרים חריגים שבהם לא מגיעות שמורות הטבע עד הערבה – שם נמתח גבול הסקר מערבה יותר אל מורדות הרי הנגב (באזור נחל חמדה, מעלות הנחלים שיזפון-קן-אטד, ומעלה נחל תמנע). במזרח, הוגדר גבול הסקר לאורך נחל הערבה ממלחת סדום ועד קו פרשת המים של הערבה בשלוחת נוצה, מקו פרשת המים – לאורך נחל שעלב עד למלחת יוטבתה, ומדרום למלחת יוטבתה – לאורך הגבול הבינלאומי בין ישראל לממלכת ירדן עד למפרץ אילת.


רקע ומטרות העבודה


רקע:

שלושת מיני השיטה הגדלים בערבה: שיטה סלילנית (Acacia raddiana), שיטה סוככנית Acacia tortilis) ושיטת הנגב (Acacia pachyceras) – הם מיני מפתח במערכת האקולוגית המדברית, וערך טבע מוגן עפ״י חוק (אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס״ה – 2005). בשל כך, יש לקבל היתר מפקיד היערות המוסמך לכך לשם עקירה, פגיעה, גיזום, נטיעה או גידול שלהן. לאור זאת, עורכת קק״ל מסמך מדיניות שיגדיר את התייחסותה לאזורי עצי השיטה בערבה ובהר הנגב, מרמת העץ הבודד ועד רמת השטח הכולל. מסמך קק״ל יטפל בהגנה ועיגון סטאטוטורי, בממשק וניהול, בקליטת קהל, בפיקוח, וביחס בין שטחי השיטים לשטחים סמוכים. במקביל, מקדמת קק״ל תכניות מפורטות ליער עפ״י תמ״א 22, במרחב שבין יוטבתה ליהל, המדייקות את שטחי היער וקובעות תכליות ושימושים. עבודה זו מסכמת את הסקר האקולוגי של השיטים בערבה, שנועד לספק רקע למסמך המדיניות של קק״ל.

מטרות העבודה:
ביצוע סקר אקולוגי בערבה בדגש על עצי שיטה, שיהווה בסיס לנושאים הבאים:
• הכנת רקע למסמך מדיניות קק״ל לשימור שטחי השיטים בערבה.
• גיבוש המלצות להגנה סטטוטורית על אזורים נוספים בערבה שאינם מוגנים כיום, ובהם אוכלוסיית שיטים משמעותית.
• הגדרת מדדים אובייקטיביים לבחינת היתרי כריתה של שיטים.
• קביעת מדדי התייחסות לתכניות פיתוח מסוגים שונים.
• הכנת המלצות לתכנית ניטור וממשק של עצי שיטה.
• איתור שטחים לשיקום, טיפוח וקליטת קהל.
• בדיקת היתכנות לשימור וטיפוח עצי שיטה בקווי המגע בין שטחי היישוב והחקלאות לשטחים הטבעיים שסביבם.


סיכום ועיקרי הממצאים


בעבודה זו רוכז מידע קיים מהספרות אודות יחידות הנוף בערבה וערכיותן הנופית; הרקע הגיאוגרפי, הגיאולוגי, האקלימי וההידרולוגי של אזור הערבה – בהקשרים המשפיעים על קיומם של שלושת מיני השיטה המתקיימים בשטחה; וכן רוכז מידע בוטאני וזואולוגי אודות עצי השיטה ויחסי הגומלין שלהם עם יונקים, עופות, זוחלים וחרקים.

בוצעה עבודת שדה בוטאנית, גיאוהידרולוגית וזואולוגית, שבה נדגמו 142 פוליגונים בני כ-10 דונם כל אחד, ובהם תועדו 2,069 עצי שיטה (1,305 עצי שיטה סלילנית, 757 עצי שיטה סוככנית, ו-7 עצי שיטת נגב), בבתי הגידול השונים בערבה, בהתייחסות לגרדיינט צפון-דרום ורום מפני הים, סוגי מסלע וקרקע, וסדרי הגודל של הערוצים. תועדו דגמי התפוצה של שלושת מיני השיטה, ההתפלגות ביניהם בחלוקה לבתי הגידול, וכן התפלגות הגדלים של העצים לפי קטגוריות קוטר של נוף העץ, מצב החיות של כל עץ (חי, יבש או מת), ומצב נוכחות צמחיה רב-שנתית מתחת לחופת העץ. כל העצים שתועדו – סומנו בעזרת אורתופוטו ומחשב כף-יד, והוכנסו לשכבת ממ״ג בדיוק מיקום של כ-1 מ׳. בנוסף, ב-86 פוליגונים בוצע גם מיפוי צומח מפורט, שכלל תיאור מפורט של הערוץ והסביבה, ספירת כל הפרטים של הצמחים הרב-שנתיים, וביצוע רשימת מינים מלאה ללא ספירה של מינים בן-שנתיים וחד-שנתיים. העבודה הזואולוגית כללה התייחסות לסקר העופות בערבה, וביצוע סקר מדגמי של זוחלים ופרוקי רגליים.

מלבד עבודת השדה, הוכן גם מסד נתונים לעיבוד המאפיינים ההידרולוגיים שמשפיעים על קיום עצי השיטה: הוגדרו אגני הניקוז העיקריים ונותחו מאפייניהם הכלליים – גודל אגן הניקוז, מסלע וקרקע, אורך הערוץ המרכזי, אורך ערוצים כולל, הפרשי גבהים, שיפועים ובסיס הסחיפה. ב-4 אגני הניקוז שהוגדרו לסקר המפורט, אופיינו באופן מפורט יותר המאפיינים ההידרולוגיים הבאים: רוחב האפיק, שיפוע האפיק, גודל אגן הניקוז תורם המים במעלה אגן הניקוז, סדר האפיק, עומק האלוביום, המאפיינים הגיאולוגיים של האפיק, מאפייני אגן הניקוז במעלה ומיקום העצים בערוץ.

בנוסף, בוצע פענוח אורתופוטו ממוחשב של אזור הערבה, שכוייל ואומת בהתבסס על עבודת השדה הבוטאנית. המיפוי כלל זיהוי של כ-65,000 עצי שיטה, ושימש בהמשך על מנת לבחון את צפיפות השיטים במרחב הערבה כולו, ולבדוק את המתאם בין צפיפות השיטים למדדים שונים.

מעיבוד המידע שנאסף בסקר עולה שעצי השיטה מצויים בעיקר לאורך האפיקים הפעילים בזמן שטפונות. עצים מעטים גדלים במדרונות ובסביבות מאוד ייחודיות (כמו כיסי קרקע בסמוך למשטחי סלעי גיר נטויים). כמות גדולה של עצי שיטה מצויה במניפות הסחף הפעילות שבוואדיות, ובמרחק של כמה מאות מטרים ממרכז המלחות בערבה הדרומית. מלבד בשולי המלחות, שם ככל הנראה נהנות השיטים ממפלס גבוה של מי תהום, בשאר הערבה קיימת תלות מוחלטת של עצי השיטה בשטפונות, כאשר המים המחלחלים בערוצים הם אלו שזמינים לעצים – חודשים ואף שנים לאחר שטפון. בבחינת דגמי התפוצה של השיטים בהשוואה לעבודות קודמות (שלא ניתן לבחון את רמת הדיוק שלהן), נראה שמתרחש שינוי בתפוצת השיטה הסוככנית שמתחילה לטפס במעלות הנחלים לגבהים שם לא הייתה מוכרת: בעיקר בערוצים בדרום הערבה, אך גם במקומות בודדים בגב הערבה – מדרום לקו פרשת המים בשלוחת נוצה.

בסקר הבוטאני המפורט תועדו 189 מיני צמחים, מהם 23 מינים נדירים, ש-5 מהם נמצאים בסכנת הכחדה, ושניים מהם אנדמיים. נמצאו גם שני מיני צמחים פולשים. 89 תת-יחידות הנוף חולקו לטיפוסי צומח, והוגדרה צפיפות השיטים בכל אחת: ב-16 תת-יחידות אין שיטים, ב-55 ישנה צפיפות נמוכה של שיטים/שיטים בודדות בלבד, ב-13 ישנה צפיפות שיטים בינונית, וב-5 תת-יחידות נוף – צפיפות השיטים גבוהה.
בסקר העופות תועדו 12 מינים מדבריים, מהם 6 שנמצאים בסכנת הכחדה, אולם רק סבכי השיטים – הנמצא בארץ בסכנת הכחדה חמורה – מקיים קשר הדוק עם האזורים עתירי השיטים. שאר מיני העופות אינם תלויים בעצי השיטה באופן בלעדי, ומתקיימים גם בבתי גידול אחרים בערבה. בסקר הזוחלים תועדו 15 מיני זוחלים, ונמצא כי הזוחלים – גם אלו שאינם מוגדרים כבעלי נטיות אילניות – נמצאים בקרבת עצי השיטה יותר מהצפוי מפיזור אקראי שלהם בשטח.

בבחינת המתאם בין הממצאים הגיאוהידרולוגיים לממצאים הבוטאניים עולה כי שיפוע אפיק הנחל הוא הגורם המשפיע ביותר על נוכחות השיטים ועל אחוז התמותה: ככל שהשיפוע גדול יותר, עולה מספר העצים (זרימות גם באירועי גשם קטנים), אבל גם עולה אחוז התמותה (זרימה מהירה של מים במורד). עומק האלוביום נמצא כגורם השני בחשיבותו, אבל רק לעצים גדולים: ככל שהאלוביום עמוק יותר, עולה אחוז העצים הגדולים, ויורד אחוז התמותה. סדר האפיק נמצא במתאם הפוך למספר העצים הגדולים: ככל שהאפיק נמצא במורד אגן הניקוז, יורד מספר העצים הגדולים. בנוסף, נראה שככל שאגן הניקוז במעלה גדול יותר, כך יורד מספר העצים הכללי, ואולי גם קיימת ירידה באחוז התמותה של העצים. לרוחב האפיק ולאחוז הקולוביום במדרונות לא נמצא כל מתאם עם מספר העצים או עם אחוז התמותה. השיטים נמצאות באלוביום יותר מהצפוי מהתפלגות השטחים, ופחות מהצפוי בתצורת חצבה, בחבורת עבדת ובתצורת משאש. הליתולוגיה משפיעה גם על שיעור התמותה ועל התפלגות הגדלים של העצים, בלי קשר לקו הרוחב הגיאוגרפי (צפון-דרום): תמותת שיטים גבוהה נמצאה על אנדזיט וקילוחי בזלת, בעוד שבתצורת הלשון, בתצורת חצבה, בחבורת עבדת, בתצורת צחיחה ובאלוביום נצפתה תמותה נמוכה, ובשולי המלחה ובחבורת כורנוב – לא נצפתה תמותה כלל. בשולי המלחה עצים גדולים מאד אך לא נמצאו עצים קטנים מאד, בעוד שבתצורות הגרניט מרבית העצים היו קטנים, ולא היו עצים גדולים כלל.

כביש 90 נמצא כמשפיע הן על צפיפות והן על תמותה של שיטים: עד 100 מ׳ מהכביש מכל צד, צפיפות השיטים במעלה – ממערב, גבוהה יותר מהצפיפות במורד – ממזרח לכביש; ותמותת השיטים מזרחית לכביש גבוהה יותר מזו שמערבית לו (בטווח של עד 250 מ׳). גם השפעות אפקט השוליים ניכרות בדגמי צפיפות ותמותת השיטים: עד 250 מ׳ מהפרות מרחביות, צפיפות השיטים נמוכה יותר בהשוואה לצפיפות במרחק גדול יותר, אבל אחוז התמותה – נמוך יותר, אולי בשל הסתמכות השיטים על עודפי מים מהשטחים החקלאיים לקיומן.

הממצאים עובדו למפת ערכיות אקולוגית של השיטים, שבה שוקללו צפיפות השיטים, הרכב המינים, הימצאות שיטים בקצה גבול תפוצתן, גודל העצים, מצבם והתפלגות הגדלים שלהם. סה״כ דורגו 13 תת-יחידות נוף בערכיות נמוכה, 2 תת-יחידות בערכיות בינונית, 19 – בערכיות גבוהה, 43 – בערכיות גבוהה מאד, ו-12 תת-יחידות נוף דורגו בערכיות המירבית.

בבחינת ההגנה הסטטוטורית נמצא שמרבית תת-יחידות הנוף שבערכיות המירבית אינן מוגנות, או שמוגנות באופן חלקי: נחל עידן וערוציו, אפיקי הפזרות הצפוניים, אפיקי הפזרות הדרומיים, אפיקי פזרות ספיר, גבעות וערוצי שלהב, רמת צופר, נחל שיטה, חורש השיטים יטבתה, פשט נחלי עברונה, חגורת השיטים של פשט נחל עמרם וקטורה-שיזפון.


לגלריית תמונות הסקר

חוברת הסקר  חוברת הסקר
שכבות ממ"ג להורדה  שכבות ממ"ג להורדה
מפות הסקר  מפות הסקר
אזור הסקר
חוברת הסקר
 
בניית אתרים