מכון דשא מכון דשא - דמותה של ארץ

שאלת שיטות העיבוד

בחינת השפעות של ממשקים חקלאיים שונים בשדות הבעל במרחב שקמה על שירותי המערכת האקולוגית (שמ"א)

רקע

חקלאות משגשגת תלויה בקיום מערכות אקולוגיות בריאות ובעלות יכולת התאוששות מהירה. המערכות האגרו-אקולוגיות מושפעות מלחץ גובר על שירותי המערכת שהן מספקות ומהתחרות הגוברת בעולם על אדמה חקלאית. לממשקים חקלאיים שונים, עם דגש על שיטות עיבוד קרקע שונות, השפעה ניכרת על אספקת שירותי המערכת האגרו-אקולוגית.
במסגרת שאלת החקר ממשקים חקלאיים, הצבנו כמטרה את הרחבת הידע היישומי בתחום. המטרה היא שהערכת השפעתם של ממשקים חקלאיים שונים על שמ"א רלוונטיים ותרומתם למאזן שמ"א, תסייע לגבש המלצות לשיפור האספקה של השירותים. המחקר עוסק בשמ"א מגוונים ככל האפשר, כשהדגש על הרחבת היריעה מעבר לשירותי האספקה (כמות ואיכות היבול) אל שירותי ויסות, תרבות ותהליכים אקולוגיים תומכים (שימור קרקע, בקרת מזיקים, מגוון ביולוגי ועוד).
שירות מרכזי שהמחקר עוסק בו, הוא ויסות קרקע ומים, המושפע מהפעילות החקלאית במידה רבה: בין סוג הממשק החקלאי לבין תהליכי הסחף הפוגעים במבנה הקרקע קיים קשר הדוק. לכאורה, ניתן לפצות על אובדן פוריות הקרקע על ידי תוספת דשן ומים, ולכן דלדול הקרקע לא ניכר בשלבים הראשונים והשפעתו ניכרת רק בחלוף השנים. אבדן קרקע, לפחות בעתיד הנראה לעין, הוא בלתי הפיך והיקף הבעיה בעולם רחב מאוד. בישראל לדוגמה, כ- 70% מכלל השטח המעובד מצוי בסכנת סחיפה בינונית וחמורה [אשל ואגוזי 2013, הדס ושות' 2009, יעקבי ואיזנקוט 2013].
בפברואר 2014, הפרויקט הוצג בסדנה בין-לאומית בנושא 'שירותי המערכת החקלאית (האגרו-אקולוגית') שהתקיימה בגרמניה, במכון מחקר ZALF שב- Müncheberg. בסדנה נדון ניהול בר-קיימא של שדות חקלאים באופן שיאפשר הן את המשך מתן שירותי האספקה והן את האספקה של שמ"א אחרים במערכות החקלאיות. הפרויקט זכה שם למשוב חיובי. 

הגדרת חלופות ממשקי העיבוד

במרחב שקמה יש 330,000 דונם, שמתוכם כ-100,000 הם שטחי חקלאות בעל, כולל שטחי בעל בשילוב מחזורי גידולי שלחין. ממוצע הגשמים נע בין 400-200 מ"מ גשם לשנה, אך השונות בין המשקים ברחבי האזור עשויה להיות גדולה מאוד. בשטחי הבעל מופעלים ממשקים חקלאיים מגוונים, לרבות ממשקי עיבוד משמרים בתפוצה ורמות שונות, כשהחלופות המרכזיות הן:
1.  מינימום עיבוד - באזור זה מדובר בעיקר בקלטור אחד בין גידול לגידול, הנעשה בעומק 12-15 ס"מ (בדרך כלל עם דישון). שיטה זו נהוגה במרבית שטחי הבעל באזור.
2.  אי-פליחה (אפס עיבוד - zero tillage) – חדירת הקרקע, דישון וזריעה במהלך אחד. הטיפול כולל ריסוס לפני ואחרי הזריעה.
יש לציין שבשתי החלופות לעיל, מתבצע מדי כמה שנים, בחלק מהשטח, עיבוד עמוק, שנועד להתמודד עם הקושי בטיפול בעשבים רעים ו/או בעלי חיים מזיקים לחקלאות. כמו כן, בגד"ש רוחמה מתבצע בחלק מהשטח גימום, דהיינו, יצירת גומות בשטח מעובד, להחזקת המים.

בעקבות פגישות נוספות עם בעלי עניין ומומחים נידונו הממשקים הבאים:

• השארת קש בשדה (חיפוי קרקע): בעולם מקובל בדרך כלל להתייחס להשארת חיפוי כחלק בלתי נפרד מממשק אי פליחה לשימור קרקע ומים. בעקבות ניסויים ארוכי טווח שבוצעו בתחום בצפון הנגב, ניתנה המלצה להשאיר בשדה קש בכמות של לפחות 300 ק"ג לדונם [בונפיל 2004]. לפיכך, הוחלט לכלול את הממשק במסגרת החלופות. זאת למרות שכל החקלאים במרחב שקמה, ללא יוצא מן הכלל, אינם נוהגים להשאיר קש קצור בשדה, בגלל ערכו הגבוה בשוק, ומשאירים רק שלף בגובה בין 15-5 ס"מ.
• העלאת עדרים על השלפים לאחר הקציר. בשדות מרחב שקמה התקיים, באופן מסורתי, מרעה לאחר הקציר ואיסוף הקש, בעיקר על ידי רועים בדואים. המרעה תורם הכנסה מסוימת לחקלאי ותועלת כלכלית לרועה, אך עלול לפגוע בשימור קרקע ומים ובשירותים נוספים. לכן קיימת התלבטות אם להמשיך את הנוהג. בפועל, הרעייה קיימת כיום במידה מועטה בחלק מהמשקים והופסקה במקומות אחרים.
• פעולות חקלאיות/ממשקים חקלאיים נוספים נידונו בעבודה אך לא נכללו בהגדרת החלופות המרכזיות, ניתן לראותם בקישור זה.


החלופות הסופיות שנבחנות במסגרת שאלת החקר הן:

 

במהלך העבודה מופו בעלי העניין המשפיעים ומושפעים מהחלופות השונות, שהשתתפותם בתהליך ביצוע הפרויקט חשובה ללמידת הנושא ואיסוף הנתונים ולהטמעת התוצאות (טבלת בעלי עניין). בנוסף, נבחן הערך של שמ"א בעיני בעלי העניין הנמצאים בשטח ומקבלים החלטות לגבי החלופות באופן יומיומי (טבלת יחס בעלי העניין לאימוץ ממשקי עיבוד משמר). המידע שהתקבל מבעלי העניין אפשר הבנה של שיקולי החקלאים לגבי הבחירה בממשקי העיבוד.


מיפוי, תעדוף והערכת שמ"א

בשלב הראשון של ניתוח שאלת החקר זוהו ומופו שירותי מערכת רלוונטיים, לרבות ביצוע הערכה ראשונית של המדדים לבחינתם ושל ההיתכנות לביצוע ההערכה. לאחר מכן בוצע סינון של שמ"א רלוונטיים פחות לשאלת החקר, ונבנו טבלאות להערכה של ההשפעות הצפויות, של שינוי הממשק החקלאי בעת מעבר בין החלופות, על שמ"א. ההשפעה על שמ"א מרכזיים, שדורגו ברמת עדיפות גבוהה, נבחנה באופן מעמיק ומקצועי. לצורך ביצוע הערכת שמ"א המרכזיים בחלופות השונות של הממשקים החקלאיים גויסו צוותים מקצועיים הכוללים מומחים ובעלי עניין. הצוותים מפורטים בטבלה להלן.

 

סוג השירות

שמ"א לבחינה בפרויקט

צוותים מקצועיים

שירותי אספקה

מזון, מספוא צוות כלכלי של חברת כיוון: גדי רוזנטל והדר פוקס

שירותי ויסות

ויסות קרקע ומים אלון ירון שנעזר במומחים מהאקדמיה, התחנה לחקר הסחף, משרד החקלאות ועוד
מאזן גזי החממה יוני וייץ בהנחיית דר' ז'וזה גרינצוויג
בקרת עשבים ומזיקים עופר מנדלסון בהתייעצויות עם פרופ' ברוך רובין

תהליכים אקולוגיים תומכים

מגוון ביולוגי ובתי גידול, קיום הקרקע – ייצור ופוריות דר' אמיר פרלברג ודר' שמרית עוקבי, בתמיכת מומחים נוספים מהאקדמיה

שירותים הקשורים ברעייה

שירותי אספקה (מספוא), שירותי וויסות (ויסות קרקע ומים ובקרת עשבים) ושירותי תרבות (אורך חיים בדואי) ד"ר איריס שינבאום בהנחיית ד"ר יאן לנדאו

 

 תהליך ההערכה בוצע על ידי הצוותים המקצועיים בהתאם למתווה שניתן להם. התהליך הסתמך על איסוף מידע קיים (מהספרות ומראיונות עם בעלי העניין ומומחים), ובעת הצורך, מתן פרשנות חדשה למידע שנאסף. ההערכות הן במונחים כמותיים, איכותניים או חברתיים וכשניתן, מבוצעת הערכה כלכלית. הדו"חות נמצאים כעת בשלב שבו הם מוצגים למומחים בתחום לקבלת משוב ועדכון בהתאם ולכן אינם סופיים.
צוות הכלכלנים של הפרויקט מבצע הערכה כלכלית של השפעות החלופות על שמ"א בהתבסס על איסוף נתונים ישירות מבעלי עניין, על נתוני דו"חות חקלאיים ועל נתונים מדו"חות הצוותים המקצועיים. ההערכה הכלכלית מתייחסת לשמ"א לגביהם ניתן היה לבצע הערכה כלכלית ושואפת לספק תמונה לגבי הכדאיות הכלכלית של בחירה בחלופות השונות. ההערכות של צוות הכלכלנים עוברות גם הן סבבים של קבלת משוב.

כדי להנגיש את המידע לקובעי המדיניות, מגמות השינוי באספקת שמ"א סוכמו בטבלאות, כשכל טבלה מציגה את ההשפעה על שמ"א במעבר בין שתי חלופות. הטבלאות כוללות הן שמ"א שנבחנו על ידי הצוותים המקצועיים (כולל הצוות הכלכלי) והן שמ"א שנותחו על בסיס פגישות עם מומחים ובעלי עניין בלבד.
הוכנו שלוש טבלאות, ניתן לעבור אליהן באמצעות הקישורים המצורפים:
 מעבר ממינימום עיבוד לאי פליחה
• מעבר מאי השארת קש להשארת קש
• מעבר מרעיה לאי רעייה בשלפים

דו"חות הצוותים המקצועיים

להלן קישורים לששת הדו"חות של הצוותים המקצועיים:

1. השפעת הממשקים החקלאיים על שמ"א ויסות קרקע ומים במרחב שקמה / אלון ירון
2. השפעת הממשקים החקלאיים על שמ"א ויסות הרכב אטמוספרי / יוני וייץ
3. השפעת ממשקים חקלאיים שונים על שמ"א בקרת עשבים ומזיקים / עופר מנדלסון
4. השפעת הממשקים החקלאיים על שמ"א מגוון ביולוגי / דר' אמיר פרלברג
5. השפעת חלופות רעייה על שמ"א במרחב נחל שקמה /  דר' איריס שינבאום
6. הערכת הצוות הכלכלי את השפעת הממשקים החקלאיים על שמ"א / הדר פוקס וגדי רוזנטל
  

מקורות שהוזכרו לעיל:

אשל ג. ואגוזי ר. 2013. הקרקע בשטחים המעובדים נשמטת מתחת לרגליים. אקולוגיה וסביבה, 2: 134-136.
הדס, א., טור ציון, י., איזנקוט, א. וזידנברג, ר. 2009. מניעת סחף קרקע – ניתוח עלות מול תועלת. ניר ותלם 13: 17-27.

יעקבי, ב. ואיזנקוט, א. 2013. מחוז העמקים – עיבוד משמר בשטחי פלחה סקירת הניסיון המצטבר בממשק עיבוד משמר ודו"ח סיכום עד סוף שנת 2013. משרד החקלאות ופיתוח הכפר, מחוז העמקים.

בונפיל ד., רובין, ב., שטיינברג, ד., מופרדי י., אסידו, ס., כיתאין, ש., נפתליהו, ע., ואזה, א. 2004. ממשק אי-פליחה וחיפוי בקש - סיכום רב שנתי. גן שדה ומשק, 8: 13-23.

 
בניית אתרים